חולה נפש הוא מונח משפטי ורפואי המתאר אדם הסובל ממחלה נפשית, ולמעמד זה השלכות בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי. חוק טיפול בחולי נפש מסדיר אשפוז מרצון ואשפוז כפוי בהוראת פסיכיאטר מחוזי או בית משפט, וקובע מנגנוני ביקורת של ועדות פסיכיאטריות. בהליך פלילי
עשוי מצב נפשי לשלול אחריות פלילית או להוביל להפחתת עונש, ובהליך אזרחי הוא משפיע על כשרות משפטית, על מינוי אפוטרופוס ועל תוקף התחייבויות כספיות. שירותי בריאות הנפש בישראל הועברו לאחריות קופות החולים
ברפורמה שנועדה לשלב אותם במערכת הבריאות הכללית. סוגיות של אחריות מוסדות לאיתור סימני מצוקה ולמניעת פגיעה עצמית נדונות בבתי המשפט, ולעיתים מגיעות לבית המשפט העליון.
העליון דחה את ערעורה של צעירה שהורשעה בליווי חבר למחלקה הסגורה אל מותו. המערערת, בעלת מוגבלויות קוגניטיביות ורקע נפשי מורכב, טענה כי לא התכוונה לסייע להתאבדות חבר שהכירה במחלקה הפסיכיאטרית. העליון קבע כי שורת מעשיה הובילה בפועל את המנוח אל הגג שממנו
קפץ. דעת מיעוט סברה כי יש לזכותה בשל ספק ממשי בנוגע ליסוד הנפשי.
