כמו בכל שנה, גם הפעם מושך נאום יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, ג’רום פאוול, את תשומת הלב של העולם מהאולם הצנוע בג’קסון הול. הכנס השנתי הזה, שמתקיים מאז 1982 ביוזמת סניף קנזס של הפדרל ריזרב, הפך להיכל פוליטי וכלכלי שבו קובעי מדיניות מרכזיים מפרסים את השקפתם.

הנאום של פאוול

כבר בפתח דבריו שידר פאוול פתיחות זהירה לאפשרות של שינוי במדיניות הריבית בחודשים הקרובים. "מאזן הסיכונים מתחיל להשתנות", אמר, כשהוא מתייחס לכך שבזמן שהלחצים האינפלציוניים עדיין ניכרים, הסיכונים לירידה בתעסוקה הולכים ומתרבים.

פאוול התעכב על מצבו של שוק העבודה, שהפך ללב הדיון. הוא ציין כי הדוח האחרון ליולי חשף האטה חדה הרבה יותר מההערכות הקודמות, לאחר שנתוני מאי ויוני עודכנו כלפי מטה בצורה משמעותית. קצב יצירת המשרות בשלושת החודשים האחרונים ירד לכ-35 אלף בלבד בממוצע לחודש, לעומת כ-168 אלף משרות בחודש בשנה הקודמת.

על אף ההאטה, שיעור האבטלה נותר ברמה נמוכה יחסית של 4.2%, מה שמעיד שאין עודף גדול של עובדים זמינים. אלא שהאיזון הזה, כך לפי פאוול, הוא כזה שנובע מהאטה מקבילה הן בביקוש לעובדים והן בהיצע.

• בנק אנגליה חותך את הריבית ל-4%: אחרי הצבעה כפולה תקדימית
• הונאה או רשלנות? התיקון המזעזע בנתוני התעסוקה שגורם למשבר אמון חריף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הוא הדגיש כי ההיצע הצטמצם בין היתר בשל ירידה בהגירה והיחלשות שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, מה שמוריד משמעותית את "רף האיזון", כלומר מספר המשרות הדרוש כדי לשמור על יציבות בשיעור האבטלה. התוצאה, כך התריע, היא מצב רגיש שבו כל שינוי קטן עשוי להתגלגל במהירות לגל פיטורים חד ולעלייה באבטלה.

אינטל הודיעה רשמית על עסקה היסטורית: ממשלת ארצות הברית רוכשת 10% ממניותיה תמורת 8.9 מיליארד דולר. ההודעה הגיעה לאחר שבמהלך המסחר בניו יורק הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי אינטל הסכימה למהלך, ובכך הפך הממשל האמריקאי לבעל המניות הגדול ביותר בחברה. העסקה נעשתה בדיסקאונט של 20% על מחיר השוק. 

העסקה כוללת רכישה של 433.3 מיליון מניות במחיר של 20.47 דולר למניה. המימון הגיע משילוב של מענקים שהובטחו לחברה בעבר במסגרת חוק השבבים בתקופת ביידן אך הוקפאו על ידי טראמפ, 5.7 מיליארד דולר, יחד עם 3.2 מיליארד דולר נוספים מתוכנית Secure Enclave שנועדה לחזק את הביטחון הלאומי. בכך מגיע היקף התמיכה הממשלתית הכולל באינטל ליותר מ-11 מיליארד דולר. בנוסף, הממשל קיבל כתבי אופציה לרכישת עוד 5% ממניות החברה במחיר של 20 דולר למניה במהלך חמש השנים הקרובות, אם אינטל תפסיד שליטה ברוב פעילות הייצור שלה.

מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, הביע תודה על האמון והדגיש כי מדובר בהזדמנות לחדש את מעמדה של החברה כגורם מוביל בייצור שבבים בארצות הברית. לדבריו, שיתוף הפעולה עם הממשל ישמש מנוף להחזרת אינטל למרכז הבמה הטכנולוגית. טראמפ מצידו הציג את ההסכם כהזדמנות "להחזיר את אינטל קדימה" לאחר שנות נסיגה מול המתחרות, וציין כי העלה את הרעיון בעצמו בפגישה עם טאן מוקדם יותר החודש.

המהלך נחשב לגלגל הצלה עבור אינטל, שסבלה בעשור האחרון ממשבר מתמשך. החברה איבדה רבים מיתרונותיה הטכנולוגיים, פיגרה מאחורי מתחרות כמו טייוואן סמיקונדקטור וסמסונג, ושוויה נחתך בכשני שלישים מהשיא. היא התמודדה עם כשלים חוזרים בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות, חילופי מנכ"לים תכופים והפסדים מתמשכים. ההסכם עם הממשל האמריקאי מגיע בניסיון לייצב את החברה ולחזק את יכולתה להתחרות מחדש בשוק השבבים העולמי.

• הנאסד״ק ירד ב-0.7%; טארגט נפלה ב-6%, דל איבדה 5%
• אינטל ופאלו אלטו מזנקות, ומה מראים החוזים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מיד לאחר ההכרזה, מניית אינטל זינקה ב-5.5% בוול סטריט ל-24.8 דולר. אבל, למהלך הזה יש גם תוצאות לוואי לא פשוטות ושאלות לגבי עתיד החברה. ראית ובצד החיובי - זה מבטא המשך תמיכה של הממשל האמריקאי ואפילו באופן משמעותי יותר. הממשל אחראי לאינטל. טראמפ גם עשוי לדחוף לקוחות לרכוש ממוצרי אינטל.  הוא יכול "הכריח" לקוחות לקנות את מוצרי אינטל גם אם  הם לא מעוניינים בכך. תהליכים כאלו לא חיוביים לחברה בטווח הארוך. הם אומנם ישפרו את מצבה בזמן הקצר, אבל בסוף הדרך, מי שמנצח הוא זה שמשפר, מייעל, ומוכר את המוצרים הטובים ביותר.