בלאקרוק נגד בלאקרוק: מנהל השקעות לשעבר בחברה: "ESG זה פלצבו מסוכן"
בלאקרוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם המנהלת 9 טריליון דולר, הפכה לשם שני של השקעה במדיניות של קיימות, חברה וממשל, או בקיצור ESG, כאשר כבר בשנה שעברה לארי פינק מייסד ומנכ"ל החברה הודיע כי קרן ההשקעות שהוא מנהל לא תשקיע בחברות ואף תשקול סנקציות נגד חברות בפורטפוליו, שלא יפעלו על פי הטרנד החדש.
כמה כסף מסתובב בהשקעות שמתנהלות לפי ESG? על פי הערכות חדשות מחודש יולי האחרון, מדובר על היקף נכסים מנוהלים של יותר מ-35 טריליון דולר, במהלך 2020, בחמשת השווקים הגדולים בעולם, ונדמה כי המגמה לא מאטה בינתיים.
דווקא בגלל זה, מעניין לראות כי אחד מהעובדים הבכירים לשעבר של החברה, שההתמחות שלו היא השקעה בת קיימא, יוצא במוצהר נגד המדיניות וטוען כי מדובר בהשקעות בעייתיות, בלשון המעטה.
על פי הבכיר, מנהל השקעות קיימות הראשי בבלאקרוק בין השנים 2018-2019 טאריק פנסי, השקעה על פי ESG היא "פלצבו מסוכן שפוגע באינטרס הציבורי" - לא פחות.
לדבריו: "אגרות חוב ירוקות, שבהן חברו מגייסות חובות לשימושים ידידותיים לסביבה, היא אחת הקטגוריות הגדולות והצומחות ביותר בהשקעות בנות קיימא, עם גודל שווק שכבר עבר את הטריליון דולר. אבל בפועל לא לגמרי ברור אם הם יוצרים השפעה סביבתית חיובית שלא הייתה מתרחשת אחרת".
- דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
- הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע? פנסי מסביר כי: "לרוב החברות יש כמה יוזמות ירוקות מתאימות שמאפשרות להם לגייס איגרות חוב 'ירוקות' למימון ספציפי מבלי להגדיל או לשנות את התוכניות הכוללות שלהן. ושום דבר לא מונע מהן להמשיך בפעילויות לא ירוקות בעליל עם מקורות המימון האחרים שלהן ", הוסיף.
אבל האם בכך מסתכמות הבעיות בתחום? לא ממש. על פי פנסי "למוסדות פיננסיים יש מוטיבציה ברורה לדחוף למוצרי ESG - בגלל עמלות גבוהות יותר שמשפרות את הרווחים, אך יש בהשקעות הללו בעיות של סובייקטיביות וחוסר אמינות של הנתונים והדירוגים".
הוא מוסיף כי "הצורך להשיא רווחים מוביל גם את שחקני השוק לחשוב על ESG ולהשקיע לטווחי זמן קצרים. זה יכול להפוך לבעיה כאשר מנסים לפעול מול שינוי האקלים הגלובלי ולקדם תוכניות ממשלתיות שרוצות להשיג אפס פליטות פחמן בעשורים הקרובים".
- ג'ף בזוס חוזר לכסא המנכ"ל: יעמוד בראש פרומתאוס, סטארט אפ שגייס כבר 6.2 מיליארד דולר
- 10,000 עובדים עשויים לאבד את עבודתם ב-UBS עד 2027
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...
שבבי AI (AI)המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון
גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר
אנבידיה מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול.
אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות -
מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר).
הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
