האינפלציה גואה – וכך גם סליקות האשראי של הלקוחות הישראלים
מאז תחילת מגפת הקורונה ומתן המענקים על ידי הממשלות השונות, ערך הכסף ירד. בתוך כך, האינפלציה החלה לעלות ובמדינות רבות כבר שברה שיאים של עשורים רבים. האינפלציה בישראל עומדת נכון לחודש נובמבר על כ-5.3%, בעוד שבארה"ב עומדת האינפלציה על כ-7.1%.
בתוך כך, מעלים הבנקים המרכזיים ברחבי העולם את הריביות, דבר אשר מייקר את כלל ההלוואות – בתוך כך גם הלוואות על המינוסים בחשבונות העו"ש וכיוצא בזה.
מנגד, הבוקר דיווחה הלמ"ס כי בין החודשים ספטמבר לנובמבר, חלה עלייה של כ-4.3% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי במדינת ישראל. בנוסף לכך – דיווחה הלשכה כי חלה עלייה של אותם 4.3% בשני ענפים נוספים – ברכישת מוצרים ושירותים אחרים, וברכישת מזון ומשקאות כולל שירותי אוכל. בתוך כך, חלה עליה של לא פחות מ-11.1% ברכישת מוצרי תעשייה.
מנגד, הנתון היחיד בו צויינה ירידה הינו ענף רכישות השירותים, שם הופיעה ירידה של כ-0.6%.
קרדיט: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עלייה גם בחישוב השנתי
בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 48% מסך הרכישות בשנת 2021, נרשמה עלייה של כ-6.1% בחישוב שנתי בענף מחשבים ותוכנה, בענף ציוד ושרותי תחבורה עלייה של 4.2% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תקשורת עלייה של 3.4% בחישוב שנתי, בענף דלק, חשמל וגז עלייה של 2% בחישוב שנתי, בענף שירותי רפואה ותרופות עלייה של 1.6% בחישוב שנתי, ובענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום עלייה של 1.5% בחישוב שנתי.
בקבוצה מוצרי תעשייה, המהווה 17% מסך הרכישות בשנת 2021, חלה עלייה של 7.9% בענף ההלבשה והנעלה בחישוב שנתי, בענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה עלייה של 5.1% בחישוב שנתי, ובענף הרהיטים עליה של 4% בחישוב שנתי.
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- השפעות המלחמה: התוצר הרבעוני התכווץ ב-3.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עקב התפרצות הקורונה בישראל ובעולם, הנתונים מנוכי העונתיות החל ממרץ-2020 ועד פברואר-2022 עבור שירותי הטיסות, תיירות ואירוח חושבו באמצעות החלפת הנתונים המקוריים החריגים לתקופה זו בנתונים חזויים שהתקבלו ממודל שהותאם לסדרה בתקופה של עד פברואר-2022, והפעלת השיטה הרגילה של חישוב נתונים מנוכי עונתיות. הלשכה מציינת כי הסדרה מנוכת העונתיות והמגמה עד לפני משבר הקורונה, כלומר החישוב עבור תקופת העיבוד עד פברואר-2020, נעשה לפי השיטה הרגילה לניכוי עונתיות ואמידת המגמה, כך שהנתונים מנוכי העונתיות והמגמה עבור תקופה זו לא הושפעו ממשבר הקורונה ויישארו ללא שינוי במהלך השנים הבאות.
לקריאה נוספת:
>>> למרות העלייה בהוצאות האשראי של הצרכן הישראלי - הרווח הנקי של שב"א נחתך ב-52%
>>> חברות האשראי: הצרכן האמריקני ממשיך להוציא למרות האינפלציה הגואה
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
>>> שב"א: ביולי-אוגוסט הוציאו הישראלים 77.67 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי
>>> על אף העלאות הריבית; עלייה בהוצאות האימפולסיביות בארה"ב
חרף העובדה כי הריביות עולות, עושה רושם כי דווקא הצרכנים עצמם, אלו שלמורת רוחם יאלצו לסבול במקרה של מיתון – ממשיכים להוציא כספים כאילו אין מחר. חברות האשראי האמריקאיות דיווחו כי הוצאות האשראי של הצרכנים האמריקאים גם היא זינקה, כאשר אמריקן אקספרס דיווחה על גידול של 21% בהוצאות הכלליות בשנה החולפת, בעיקר בסחורות ובשירותים כמו נסיעות ובידור. גם בנק אוף אמריקה דיווח על זינוק של לא פחות מ-10% בחודש ספטמבר.
מנגד, דווקא חברת שב"א, העוסקת בהפעלת מערכות סליקה וחיוב כרטיסי אשראי, דיווחה כי אמנם הגדילה את ההכנסות לעומת הרבעון המקביל, אך הוצאות המימון שלה ברבעון החולף עמדו על כ-2.4 מיליון שקל, זאת לעומת הכנסות מימון של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל, כל זאת חרף העובדה שהישראלים ממשיכים להגדיל את הוצאות האשראי שלהם.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
