האבטלה ירדה ב-2014 ל-5.9%, גידול בשיעור המשתתפים בכוח העבודה
כך לפי נתוני הלמ"ס. ב-2014 נרשם גידול במספר העובדים בענף ההייטק וקיטון במספר עובדי הקבלן
שוק התעסוקה רשם שיפור בשנת 2014 – לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום, אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בשנת 2014 עלה ל-64.2% (לעומת 63.7% בשנת 2013). אחוז זה בקרב הגברים בני 15 ומעלה עלה ל-69.5% (לעומת 69.4% בשנת 2013) ובקרב הנשים בנות 15 ומעלה עלה אחוז זה ל-59.2% (לעומת 58.2% בשנת 2013).
ברמה החודשית אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עמד על 5.7%, לעומת 5.6% בנובמבר, נתון זהה לזה שנרשם ברבעון הרביעי.
בשנת 2014 היה מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה 3.778 מיליון נפש. מהם 3.556 מיליון מועסקים וכ-223 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, 1.880 מיליון גברים (לעומת 1.835 מיליון בשנת 2013) ו-1.675 מיליון נשים (לעומת 1.614 מיליון בשנת 2013). בקרב הבלתי מועסקים, כ-117 אלף גברים (לעומת כ-121 אלף בשנת 2013) וכ-105 אלף נשים (לעומת כ-108 אלף בשנת 2013).
אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה, ירד בשנת 2014 ל-5.9% (לעומת 6.2% בשנת 2013). אחוז הגברים בני 15 ומעלה הבלתי מועסקים ירד ל-5.9% (לעומת 6.2% בשנת 2013) ואחוז הנשים בנות 15 ומעלה הבלתי מועסקות ירד ל-5.9% (לעומת 6.2% בשנת 2013).
אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 64-25 עלה ל-79.5% בשנת 2014 (לעומת 78.8% בשנת 2013). אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב הגברים בני 64-25 עלה ל-84.7% (לעומת 84.5% בשנת 2013) ובקרב הנשים בנות 64-25 עלה אחוז זה ל-74.6% (לעומת 73.3% בשנת 2013).
- שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
- מצב עובדי ההייטק בישראל: יותר דורשי עבודה, פחות משרות ומה עם השכר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 ירד בשנת 2014 ל-5.0% (לעומת 5.4% בשנת 2013). בקרב הגברים בני 64-25 אחוז זה ירד ל-5.1% (לעומת 5.4% בשנת 2013) ובקרב הנשים בנות 64-25 ירד אחוז זה ל-5.0% (לעומת 5.5% בשנת 2013).
ירידה במספר שעות העבודה
מספר המועסקים בשנת 2014 הגיע ל-3.556 מיליון, מהם 3.111 מיליון שכירים (לעומת 3.015 מיליון בשנת 2013). ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ירד בשנת 2014 ל-35.6 (לעומת 35.9 בשנת 2013). יש לציין כי חלקם של המועסקים שעבדו 50 שעות ויותר בשבוע הקובע מכלל המועסקים ירד ל-13.8% בשנת 2014 (לעומת 15.1% בשנת 2013). בקרב הגברים ירד אחוז זה ל-20.8% (לעומת 22.7% בשנת 2013) ובקרב הנשים ירד אחוז זה ל-6.0% (לעומת 6.5% בשנת 2013). יצוין גם, כי רוב המועסקים שעבדו 50 שעות ויותר בשבוע הקובע (כ-85%) עובדים כך בדרך כלל.
אחוז הבלתי מועסקים בקרב בני 15 ומעלה בשנת 2014 ירד במחצית מהמחוזות והגיע: במחוז ירושלים ל-7.3% (7.1% בשנת 2013), במחוז הצפון ל-7.1% (8.1% בשנת 2013), במחוז חיפה ל-5.9% (6.4% בשנת 2013), במחוז המרכז ל-4.8% (5.1% בשנת 2013), במחוז תל אביב ל-5.2% (ללא שינוי לעומת שנת 2013) ובמחוז הדרום ל-6.9% (ללא שינוי לעומת שנת 2013). מבין היישובים המונים 100,000 תושבים, בשנת 2014 אחוז הבלתי מועסקים הנמוך ביותר היה בפתח תקווה - 4.4%, בתל אביב-יפו - 4.6% ובראשון לציון - 4.8%, ואחוז הבלתי מועסקים הגבוה ביותר היה בירושלים - 7.4%, ובני ברק - 7.1% ובבאר שבע – 7.1%.
- טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
- יואל, הילד מחיפה זכה בנובל - מה גילה הפרופ' להיסטוריה כלכלית ומדוע הוא הופתע מאוד מהזכייה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בשנת 2014 עלה במחצית מהמחוזות והגיע: במחוז ירושלים ל-53.2% (53.3% בשנת 2013), במחוז הצפון ל-58.7% (58.0% בשנת 2013), במחוז חיפה ל-62.9% (63.1% בשנת 2013), במחוז המרכז ל-70.3% (70.2% בשנת 2013), במחוז תל אביב ל-69.6% (67.3% בשנת 2013) ובמחוז הדרום ל-61.6% (62.2% בשנת 2013). מבין היישובים המונים 100,000 תושבים, אחוז ההשתתפות בכוח העבודה הגבוה ביותר היה בתל אביב-יפו - 73.9%, בראשון לציון - 73.3%, ברמת גן – 70.7% ובחולון - 70.4%, ואחוז ההשתתפות בכוח העבודה הנמוך ביותר היה בבני ברק - 50.2% ובירושלים - 51.0%.
גידול במספר השכירים בענף ההייטק
מספר השכירים בתחום ההייטק הגיע בשנת 2014 לכ-283 אלף (לעומת כ-270 אלף בשנת 2013). בענפי התעשייה בתחום ההייטק הגיע מספר השכירים לכ-112 אלף ובענפי השירותים בתחום ההייטק הגיע מספר השכירים לכ-171 אלף בשנת 2014. חלקם של השכירים בתחום ההייטק מכלל השכירים הגיע ל-9.1% בשנת 2014 (לעומת 8.9% בשנת 2013). מספר הגברים השכירים בתחום ההייטק הגיע לכ-183 אלף בשנת 2014. מספר הנשים השכירות בתחום ההייטק הגיע לכ-100 אלף בשנת 2014. חלקם של הגברים השכירים בתחום ההייטק מכלל הגברים השכירים הגיע ל-11.5% בשנת 2014 וחלקן של הנשים השכירות בתחום ההייטק מכלל הנשים השכירות הגיע ל-6.6% בשנת 2014.
מספרם של השכירים המקבלים את שכרם מחברות כוח אדם הגיע ל-42.4 אלף בשנת 2014 (לעומת 43.6 אלף בשנת 2013). יש לציין כי מספרם של השכירים העובדים באמצעות קבלן משנה בענפי כלכלה "שירותי שמירה ואבטחה" (סמל ענף 8010), "שירותי תמיכה משולבים למתקנים" (סמל ענף 811), "שירותי ניקיון" (סמל ענף 812) ו"שירותי מטפלי בית" (סמל ענף 882) הגיע בשנת 2014 לכ-145 אלף (לעומת כ-137 אלף בשנת 2013).
חלקם של המועסקים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם הגיע בשנת 2014 ל-54.9% (לעומת 54.6% בשנת 2013). חלקם של הגברים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם גדול מזה של הנשים: 61.4% מהגברים המועסקים עבדו מחוץ ליישוב מגוריהם ב-2014 לעומת 47.6% מהנשים המועסקות (בשנת 2013: 61.6% גברים לעומת 46.7% נשים).
היוממות גבוהה במיוחד בקרב תושבי אזור יהודה והשומרון – 67.1% (66.8% בשנת 2013), ורובם, 75.7%, אף מועסקים מחוץ למחוז המגורים (84.5% בשנת 2013). במחוז המרכז 65.8% מהמועסקים עבדו מחוץ ליישוב מגוריהם (65.0% בשנת 2013), ו-46.5% מהם עבדו מחוץ למחוז המגורים (52.0% בשנת 2013). במחוז ירושלים היוממות נמוכה ביותר – רק 22.3% מועסקים עבדו מחוץ ליישוב מגוריהם (22.6% בשנת 2013), ומהם 42.7% בתוך נפת המגורים (51.7% בשנת 2013).
גידול קל במתייאשים מחיפוש עבודה
בשנת 2014 היו בישראל 23.6 אלף מתייאשים מחיפוש עבודה (לעומת 21.0 אלף בשנת 2013): 51.9% מהם היו גברים (48.3% בשנת 2013) ו-48.1% נשים (51.7% בשנת 2013). חלקם של היהודים מכלל המתייאשים בשנת 2014 הגיע ל-51.0% (לעומת 59.7% בשנת 2013).
46.3% מכלל המתייאשים מחיפוש עבודה טענו כי "אין עבודה מתאימה במקצוע" (לעומת 38.0% בשנת 2013). סיבות שכיחות נוספות הן: "בגלל גיל: צעיר מדי, מבוגר מדי" (17.8% בשנת 2014 לעומת 21.4% בשנת 2013) ו"אין עבודה מתאימה באזור המגורים" (20.1% בשנת 2014 לעומת 21.6% בשנת 2013).
- 2.סטטיסטיקת בחירות מבית היוצר של הלמ"ס הכפוף לנתניהו (ל"ת)שקר וכזב 29/01/2015 15:42הגב לתגובה זו
- 1.רק לא ביביהורס את הכלכלה. (ל"ת)אלי 29/01/2015 14:40הגב לתגובה זו

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

יואל, הילד מחיפה זכה בנובל - מה גילה הפרופ' להיסטוריה כלכלית ומדוע הוא הופתע מאוד מהזכייה?
צמיחה-צמיחה-צמיחה; פעם זה היה מיקום-מיקום-מיקו, אבל בעסקים גדולים, בכלכלות, מדברים על צמיחה - אם אתה לא צומח, אתה לא קיים; פרופ' מוקיר בדק את הצמיחה וגילה למה ומתי צומחים? הוא קיבל פרס כי הוא הבין, הגדיר וניסח את החדשנות והרעיונות כבסיס של הצמיחה ולא דווקא ההון האנושי. נשמע אולי פשוט, אבל מאות מאמרים ומחקרים חידדו וליטשו את התיאוריה שלו בדרך לפרס נובל - קל זה לא היה.
כשהתקשרו להודיע שזכה, הוא לא ענה. כשקיבל ברכות "מזל טוב" במייל - הוא חשב שהתבלבלו עם יום ההולדת שלו. הוא לא ציפה שיתנו לחוקר בתחום ההיסטוריה הכלכלית פרס נובל והוא צודק. עם כל הכבוד להיסטוריה, מה שהעולם צריך זה מהפכות, חדשנות, תיאוריות מרתקות. אבל, כנראה למזלו הוא חוקר בדיוק את זה - הוא חוקר את ההיסטוריה של החדשנות, את ההיסטוריה של המהפכות, את ההיסטוריה של הצמיחה.
למה מדינה מסוימת צומחת ואחרת, לא? למה בעשורים האחרונים העולם צומח ובמשך תקופה ממושכת מאוד לא היתה צמיחה? האם כדי לצמוח צריך להרוס את הקיים? "תיאוריית ההרס היצירתי" נשמעת כמו משהו רע, אבל היא כנראה מה שקורה עכשיו - הורסים את העולם הישן בשביל עולם חדש - כנראה שה-AI, מיתר חלקים רבים מהעל שהכרנו לשם צמיחה. הרס ועליו צמיחה.
צמיחה היא הדבר הכי חם בוול סטריט. אתה לא צריך להרוויח, אבל אתה צריך לצמוח כדי להיות מעניין. מעניין זה "שווה". כדי שישקיעו בך, כדי להתעשר, כדי להגיע למיליארדים, צריך חלום, חדשנות וצמיחה. פרס נובל מתחבר לנובל מבחינה זו - הוא שם את הצמיחה בכותרת.
יואל הוא משלנו. נולד אומנם בהולנד, אבל הוריו ניצולי שואה, עלה לישראל בצעירותו, למד כאן, עדיין מלמד כאן קורס באוניברסיטת תל אביב (בקיץ). מחובר לישראל. חי בארה"ב הגדולה.
מוקיר, אחד מחוקרי הכלכלה הבולטים של זמננו, הפך השבוע לישראלי נוסף שמצטרף לרשימת זוכי פרס נובל. מוקיר,, זכה בפרס נובל לכלכלה על תרומתו להבנת תהליכי הצמיחה הכלכלית לאורך ההיסטוריה - ובעיקר על הסברו מדוע הכלכלות בעולם צמחו רק החל מהמאה ה-19, אחרי תקופות ארוכות של קיפאון.