סיכום 2006 במעו"ף: אפריקה וכי"ל תרמו 54% מהעלייה
סיכום שנת 2006 בשוק המניות המקומי מחדד את ההנחה, כי רוב מנהלי השקעות מתקשים להכות את המדדים. גם בשנת 2006, כמו בשנים קודמות, היה קשה מאוד לבחור את המניות המנצחות ולהחזיק בהן בדיוק בתקופות הנכונות, ולכן שוב ראינו כי השקעה באמצעות תעודות סל היא השקעה פשוטה, זולה ומשתלמת לאורך זמן", כך אומר ליאור כגן, מנכ"ל מבט תעודות סל.
שנת 2006 היתה "השנה של תעודות הסל". נכסי תעודות הסל עומדים בסיום השנה על כ-17 מיליארד שקל (כולל תעודות מט"ח) ומספר התעודות זינק השנה ל-120. הנתון המשמעותי ביותר המראה את האטרקטיביות של תחום תעודות הסל, הינו נפח המסחר הגדול, העומד על כ-300 מיליון שקל ביום ומהווה כ-25% ממחזור המסחר בבורסה.
במבט תעודות הסל, מציגים בשונה מסיכומים שנתיים שבודקים את אחוז השינוי במניות בודדות, נקודת מבט המתמקדת בניתוח המדד ובתרומה של כל מניה ומניה לעלייה הכוללת של מדד ת"א 25.
בהקשר זה, מציינים במבט מספר נקודות עיקריות הממחישות מדוע מנהלי השקעות מתקשים להכות את המדדים:
1. קשה לבחור את העיתוי הנכון ליציאה וכניסה לשוק המניות: מי שלא היה בשוק בחודשים אפריל ואוקטובר, פיספס חלק ניכר מהעליות.
2. פספוס בבחירת מניה יכול לעלות ביוקר: מי שלא החזיק השנה את אפריקה (עלייה של 92%), כי"ל (עלייה של 49.5%) או גזית גלוב (עלייה של 60.75%), רשם תשואת חסר משמעותית בהשוואה למדד ת"א 25.
3. קשה לדעת מתי להיכנס ולצאת ממניות בודדות: העליות הגדולות בכי"ל התבצעו דווקא במחצית השניה של השנה, בה תרמה מניית החברה 34 נקודות למדד, לעומת תרומה של 1.9 נקודות בלבד במחצית הראשונה של השנה.
4. מעט מאוד מנהלי השקעות מצליחים להיכנס למניה בעיתוי הנכון. דוגמא בולטת לכך הינה מניית אפריקה. מי שלא החזיק באפריקה בחודש מרץ, פיספס זינוק של כ-30% במחירה.
מנגד, מי שלא החזיק בטבע השנה שיפר משמעותית את תשואת התיק שלו, אך כמובן שזאת ניתן לומר רק בדיעבד. בדיקה חודשית מראה כי החודשים "השחורים" של טבע היו מאי ויוני עם ירידה של כ-22% במחירה.
עוד מנייה, שממחישה את עיתוי הכניסה הינה מניית בזק. מי שלא החזיק את בזק השנה עשה טוב בתשעת החודשים הראשונים של השנה, אולם בשלושת החודשים האחרונים זינקה בכ-26%, ובכך מוקמה במקום השלישי בתורמות למדד (15 נקודות מדד).
5. קשה לדעת מתי להיכנס ולצאת מסקטורים: מדד הבנקים שכיכב בשנת 2005 בעקבות רכישות גדולות של זרים, הציג ביצועי חסר בשנת 2006. מנהלי תיקים שהגדילו בתחילת השנה את אחזקותיהם במניות הבנקים, רשמו תשואות חסר בהשוואה למדד.
אפריקה וכיל תרמו את התרומה המירבית למדד - טבע הגרועה ביותר
מדד תל אביב 25 סיים את השנה עם עלייה של 13.8% או 114 נקודות. התרומה המירבית למדד היא של כי"ל - 36 נקודות (31.5% מעליית המדד). במקום השני מניית אפריקה עם תרומה של 25.6 נקודות (22.3% מעליית המדד).
כי"ל ואפריקה אחראיות יחדיו ל-54% מעליית המדד. יש לשים לב כי למרות ששיעור השינוי השנתי במניית אפריקה (92%) גבוה בהרבה משל כי"ל (49.5%), התרומה כי"ל בנקודות מדד נמוכה יותר. הסיבה היא שמשקלה של כי"ל במדד (9.5%) גבוה ממשקלה של אפריקה (5.1%).
טבע, מניית "העם", היא המניה הגרועה ביותר ב-2006 - גרעה 31 נקודות מעליית מדד המעו"ף, בעקבות צניחה של 33.3% במחירה. בניטרול השפעתה השלילית של טבע, מדד המעו"ף היה רושם עלייה של כ-17.5%.
משקלה "האמיתי" של טבע במדד ת"א 25 (לפני התאמת המשקל למגבלה של 9.5%) צנח מ-37% בתחילת השנה ל-28% בסיומה.
החולשה במניות הבנקים באה לידי ביטוי בירידה במשקלם במדד ת"א 25: פועלים ולאומי היוו 9.5% מהמדד בתחילת השנה (כל אחת), אך בסיומה משקלה של פועלים ירד ל-8.8% ומשקלה של לאומי ל-8.6%.
בנוסף, 4 מניות תרמו תרומה שלילית למדד ב-2006: טבע, מכתשים אגן, כור וכלל תעשיות.
אוקטובר - החודש הטוב ביותר
חודש אוקטובר היה החודש הטוב ביותר ב-2006, בו מדד ת"א 25 רשם עלייה של 61 נקודות (7.3%). בחודש אפריל נרשמה העלייה השניה בגודלה: 51 נקודות (6.3%).
מנגד, החודש הגרוע ביותר ב-2006 היה יוני עם צניחה של כ-72 נקודות במדד (8.5%). במוסף רק שלושה חודשים הסתיימו עם ירידה במדד.
תרומת הסקטורים השונים לתשואה של ת"א 25:
ענף הביטוח איכזב ב-2006: תרם רק כ-3.5% מעליית המדד.
מניות ההשקעות ואחזקות (אפריקה, דלק, חברה לישראל, דסק"ש, אי.די.בי פיתוח ואי.די.בי השקעות) תרמו כ-50% לעליית המדד.
מניות הבנקים, שכיכבו בשנת 2005, איכזבו ב-2006: תרמו רק כ-12.5 נקודות מתוך עלייה של 114 נקודות במדד ת"א 25 (כ-10.9% מהעלייה).
