הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן? 

ההסכם, שיחול עד סוף 2026, כולל גמישות תעסוקתית, חיזוק הביטחון התעסוקתי והרחבת זכויות הרווחה לעובדי קבוצת סלקום

מחקר משותף של בנק ישראל ומשרד האוצר: הייטק מהווה 11% מהמועסקים אך 26% מבעלי המיומנות הגבוהה; השכר בענף גבוה פי 2.7 מהמשק, והתרחבות “חברות העל” מהווה את מנוע העמקת הפערים

המחקר, שנמשך כמעט ארבעה עשורים ובחן מיליוני נתונים משוק העבודה האמריקאי, מגלה איך חדירת המחשב למקומות עבודה שינתה את הרכב המגדרי של מקצועות רבים. בשנות השמונים והתשעים הטכנולוגיה פתחה דלתות לנשים והקטינה פערים, אך בתחילת שנות האלפיים נרשם מפנה שהחזיר חלק מהפערים. הדרישות החדשות לידע טכנולוגי, ובעיקר ידע בתחומי STEM, נהפכו למכשול שמונע מנשים להיכנס למקצועות שבהם טכנולוגיה נהפכה למרכזית

המשבר בנייס: איך משפיעה צלילת המניה על הארגון, כמה הפסידו העובדים וכמה הפסידה ההנהלה הבכירה ומי לא הפסיד?

דווקא העובדים שנמצאים באמצע הפירמידה הארגונית, הם גם השחוקים ביותר וגם אלו מחזיקים במפתח להצלחה, לחדשנות ולרווחיות, אז איך מרימים אותם וממשים את הפוטנציאל שלהם?

מהנדסי בינה מלאכותית ואנשי פיתוח מעדיפים לכתוב מיילים ידנית, לרשום הערות במחברת ולהימנע מכלי תיאום פגישות אוטומטיים. מתברר שלא הכול צריך להיעשות עם רובוט

שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור

שיחה עם פרופ' ליאור פרל, מנהל מכון הצנתורים במערך לקרדיולוגיה בבילינסון והשרון מקבוצת כללית. "אם נדע להשתמש ב-AI, אז עוד 50 שנה ישאלו איך פעם עשו רפואה כל כך פרימיטיבית" ולמה הוא לא רואה "תחליף למגע האנושי בין הרופא למטופל"