יש עבודה: מספר המשרות הפנויות עלה ברבעון שעבר ב-30%
ברבעון הראשון של 2024 עלה מספר המשרות הפנויות ל-128.1 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 99.1 אלף משרות פנויות ברבעון הרביעי של 2023 - עלייה של 29.26%. כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). היחס בין ההיצע לביקוש ברבעון הראשון של 2024 ירד ל-2.4, לעומת 3.1 ברבעון הרביעי של 2023. בקרב מחפשי העבודה יש כ-16% שמשלח היד שבו הם מעוניינים לעבוד אינו ידוע.
ברבעון הראשון של 2024 ירד היחס בין היצע לביקוש לעומת הרבעון הרביעי של 2023 בכל התחומים. מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים עלה ברבעון שעבר ל-2,200 משרות בממוצע לחודש, לעומת 1,600 ברבעון הרביעי של 2023. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3.1, לעומת 4.2 ברבעון שקדם לו.
הביקוש הגדול ביותר בתוך מנהלים היה למנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח - כ-41% מהביקוש למנהלים. מתוכם, הביקוש העיקרי היה למנהלי מכירות ושיווק. הביקוש למנהלים בתחומי האירוח והמסחר ובתחומי שירות אחרים הגיע לכ-36% מהביקוש למנהלים.
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה ברבעון הראשון של 2024 ל-19.7 אלף משרות בממוצע לחודש. לעומת 17.4 אלף ברבעון האחרון של 2023. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3.9, לעומת 4.3 ברבעון שקדם לו.
הביקוש הגדול ביותר בקרב בעלי משלח יד אקדמי היה בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) – כ-40%. מתוכם, עיקר הביקוש היה למפתחי תוכנה. היחס בין היצע לביקוש במשלח היד הזה היה 0.9, כלומר מספר המשרות הפנויות בו גבוה ממספר המבקשים לעבוד. ניכר ביקוש לבעלי משלח יד בתחומי המדע וההנדסה - כ-19% מהביקוש לבעלי משלח יד אקדמי.
- "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
- הסבה מקצועית בעידן ה-AI: מסלולים מהירים שמבטיחים קריירה - ללא צורך בתואר אקדמי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לאן נושבת הרוח? אלו 4 המקצועות שיישארו רלוונטיים גם בעשורים...
ברבעון הראשון של 2024 עלה גם מספר המשרות הפנויות בקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה - ל-10,000 משרות בממוצע לחודש, לעומת 7,800 ברבעון הרביעי של 2023. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3, לעומת 4.4. מספר המשרות הפנויות בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד עלה ברבעון החולף ל-6,200 משרות בממוצע לחודש, לעומת 5,200 ברבעון הרביעי של 2023. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-2.6, לעומת 3.1 ברבעון הקודם.
לאן נושבת הרוח? אלו 4 המקצועות שיישארו רלוונטיים גם בעשורים הבאים
לא רק Ai: מיועצי קיימות ועד מומחי רפואה מותאמת אישית - המקצועות שיבטיחו את מקומכם בשוק העבודה המשתנה
שוק העבודה העולמי ניצב בפני טלטלה היסטורית. שינויים טכנולוגיים, כלכליים ודמוגרפיים משנים את אופי העבודה, את הכישורים הנדרשים ואפילו את הערך של מקצועות מסורתיים. עבור צעירים העומדים בפני בחירת מסלול לימודים, או עבור מבוגרים השוקלים הסבה מקצועית, השאלה "איזה מקצוע יהיה רלוונטי בעתיד?" הפכה לקריטית מתמיד. בחירה מושכלת אינה רק עניין של שכר או עניין אישי; מדובר בבחירת מסלול המבטיח יציבות תעסוקתית, אפשרויות צמיחה והזדמנות להשתלב בתחומים שהם מנועי הכלכלה העולמית של המחר. במציאות שבה רבע מהמשרות הקיימות נמצאות בסכנת היכחדות, היכולת לבחור בחוכמה היא המפתח להצלחה.
בכתבה זו נסקור ארבעה תחומי ליבה שנראה שהם כאן כדי להישאר.
ניהול סביבתי ואנרגיה ירוקה: חוד החנית של הקיימות הגלובלית
משבר האקלים והרגולציה הסביבתית הגוברת. זהו כבר לא רק טרנד של פעילי סביבה, אלא הכרח כלכלי גלובלי. ממשלות ותאגידים משקיעים הון עתק במעבר לאנרגיה נקייה ובפתרונות שיסייעו להילחם במשבר האקלים. מי שיעבוד בתחום ייהנה - במקביל לתרומה לכדור ולסביבה - גם מביקוש שיא למיומנויות מעשיות שאינן תלויות במסך מחשב. מדובר בעבודה בשטח, בפתרון בעיות מורכבות וביישום פתרונות הנדסיים חדשניים בזמן אמת.
דוגמאות לתפקידים:
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טכנאי שטח - אלה בעצם ה"מתקינים" של העתיד, אבל במקום לתקן מכונות כתיבה, הם יתקינו ויתחזקו טורבינות ענק בלב ים או מערכות סולאריות חכמות בערים. מדובר בעבודה פיזית מאתגרת עם השפעה עצומה.
20,000 עובדי מדינה בסכנה: החשב הכללי בתוכנית לקיצוץ שליש מכוח האדם
הבינה המלאכותית צפויה להוביל לפיטורי רבבות במגזר הציבורי; ומה זה יעשה במגזר הפרטי?
הכרזה אמיצה של החשב הכללי יהלי רוטנברג: 20,000 עובדי מדינה בעיקר בתפקידי מטה , שהם שליש מסך העובדים במשרדי הממשלה יוחלפו במערכות בינה מלאכותית. במילים אחרות, הוא צופה לפיטורי 20,000 עובדים. לגישתו, המדינה חייבת להצטרף למהפכה הטכנולוגית אחרת היא תישאר מאחור עם שירות ציבורי מיושן ובזבזני.
סיכוי טוב שהפיטורים בכלל במגזר הציבורי יהיו הרבה יותר גדולים - מתוך 450,000 עובדים במגזר הציבורי הרחב, כ-60,000 מועסקים כעובדי מטה במשרדי הממשלה. אבל, גם בתפקידים שהם לא מנטה ה-AI יכול להיכנס ולהחליף, אם כי בראש וראשונה זה בעובדי המטה. ה-AI גם יכול לחסוך המון תשלומים לקבלני משנה ויועצים. מדובר בחיסכון עצום והכרחי כשמעבר לחיסכון הכלכלי, השירות לצרכן יהיה הרבה יותר טוב. אם זה לא יקרה, ורוטנברג הסביר זאת - גם נבזבז הרבה כסף, וגם נקבל שירות לא טוב.
עכשיו דמיינו שזה מה שאומר המעסיק הגדול במדינה, אבל בשבועות וחודשים האחרונים, כמעט כל עסק חושב, בודק ולומד איך הבינה המלאכותית יכולה לחסוך לו בהוצאות. התשובה היא כמעט זהה - פיטורי עובדים והטמעת יכולות AI. כשלוקחים את התמונה הגדולה, מקבלים שמאות רבות של אלפי עובדים בסכנת פיטורים.
המירוץ העולמי: ענקיות הטכנולוגיה מובילות את המהפכה
ישראל אינה לבדה במגמה הזו. ברחבי העולם, חברות וממשלות כבר מיישמות שינויים דרסטיים. נתחיל בחברות.
מיקרוסופט פיטרה 6,000 עובדים פוטרו במאי האחרון, כש-40% מהם מהנדסי תוכנה. הסיבה היא ש-30% מהקוד בחברה נכתב כיום על ידי מערכות AI.
