ערן פסטרנק, מנכ"ל משותף פסטרנק שהם; קרדיט: פסטרנק שהםערן פסטרנק, מנכ"ל משותף פסטרנק שהם; קרדיט: פסטרנק שהם
הכר את המומחה

"תשואה היא לא חזות הכל, צריך גם לשמור על ערך הכסף"

בעולם שבו הרבה המשקיעים מחפשים רווחים גדולים, חשוב לזכור שגם השמירה על ערך הכסף חשובה: "חשוב להבין שיש למדוד תשואה ממוצעת לאורך השנים שכוללות גם שנים פחות טובות", אומר ערן פסטרנק, מנכ"ל משותף של בית ההשקעות פסטרנק שהם

מערכת ביזפורטל |

העליות בשנים האחרונות הביאו הרבה משקיעים לרוץ ולחפש אחר התשואה הגבוהה ביותר, אבל המשקיעים שמצליחים לאורך זמן יודעים ששימור ערך הכסף וניהול סיכונים הם לא פחות חשובים. בתקופה שבה רמות המחירים גבוהות, כמו גם רמות אי הוודאות, צריך לזכור שבהשקעה לאורך זמן צריך להסתכל גם על תשואה לאורך זמן - אם השגתם תשואה פנומנלית בשנה מסוימת או אפילו בכמה שנים ברצף, זה לא אומר שהיא תישמר לכל אורך תקופת ההשקעה, כנ"ל אם התשואה הייתה פחות טובה. ככה גם מאמין ערן פסטרנק, מנכ"ל משותף של בית ההשקעות פסטרנק שהם. הוא מאמין שתיאום ציפיות נכון והתאמת תיק ההשקעות למטרות האישיות של כל משקיע הם מה שיבטיחו הצלחה לאורך זמן.


למה בחרת את תחום העיסוק הזה? 

"העבודה עם משקיעים. שני הדברים מהחשובים ביותר לבני אדם הם הבריאות והכסף. הרופא מטפל בבריאות ואנחנו (מנהלי ההשקעות) מטפלים בכסף. אפשר לקרוא לזה פסיכולוג פיננסי: להכיר את המשקיע את הצרכים שלו להתאים לו את תיק ההשקעות וללוות אותו ברגעי משבר".


 כמה זמן אתה במקצוע הזה?

 "אני עובד כ-25 שנה בעולם הפיננסים וכ-20 שנה בניהול תיקי השקעות. ההתמחות שלי הינה בליווי משקיעים, הגדרת פרופיל הסיכון ובניית תיק ההשקעות עבורם כמנהל לקוחות אסטרטגים".


קיראו עוד ב"שוק ההון"

איך אתה מנסה לייצר תשואה עודפת למשקיעים-חוסכים?

"על מנת לייצר תשואה עודפת חשוב להשתמש במכשירים המאפשרים גמישות, תגובה בזמן אמת, ופיזור סיכונים הולם. המכשיר האידיאלי הנו קרנות נאמנות. לכן תיק ההשקעות של הלקוח בנוי משלושה רבדים: מדדי שוק המייצרים חשיפה לסקטורים המרכזיים (מניות ואגח), אחזקות ישירות של חברות גדולות וסחירות וכרובד שלישי, קרנות נאמנות. הקרנות הללו מאפשרות לייצר תשואה עודפת בתיק ההשקעות נוכח הגמישות בניהול, מיקוד בנכסים מהשורה השנייה (אג"ח/מניות קטנות/בינוניות) וכן פיזור המאפשר להפחית את רמת הסיכון".


מה האני מאמין שלך? 

"צניעות, ענווה והתמדה. חשוב לדעת גם מה אנו לא יודעים ולהתמקד בנכסים אותם ניתן לנתח ולגביהם לגבש דעה. ההתמדה בהשקעה בשוק ההון וביתר שאת במניות, הנה קריטית לתשואה הממוצעת לאורך השנים. אל לנו לנסות לתזמן את השוק או כמו שנאמר באנגלית: Time in the market, Beats timing the market".


אם היית יכול לחזור לרגע בזמן, איזה טיפ היית נותן לעצמך בתחילת הדרך? 

"הטיפ המרכזי שהייתי נותן לעצמי הנו לזכור שאנו חיים בעולם של אי ודאות ונקודת המוצא בניהול השקעות הנה ניהול סיכונים ושמירה ערך הכסף, בהינתן פיזור סיכונים נאות, וכמובן לשאוף ולייצר תשואות עודפות לאורך זמן. התשואה אינה חזות הכל והיא בוודאי אינה נקודת המוצא בניהול השקעות".


מה אתה חושב על שוק המניות המקומי ולמה?

"יעלה מעל 10% בשנה. הבורסה לניירות ערך בתל אביב מייצגת בעיקר חברות מסורתיות: בנקים, נדל"ן ואנרגיה. התמחור כיום נוח באופן יחסי בקרב מרבית החברות. החברות הללו קורלטיביות לסביבה הכלכלית אשר צפויה להיות חיובית מאוד בישראל ב-2025 (צפי צמיחה של 4.7% למשק הישראלי ע"י ה-OECD), הצפי שלנו הינו לביצועים טובים, אם כי ככל הנראה לא כמו אלו שחווינו בשנת 2024 שהייתה שנה חריגה לטובה".


מה אתה מעריך שיקרה ב-S&P 500 ולמה?

"יעלה עד 10% בשנה: בחמש מתוך שש השנים האחרונות מדד ה-S&P 500 עלה ב-20% ומעלה. 40% מהמדד מורכב מחברות טכנולוגיה בעלות רגישות גבוהה לשינויים בסביבה הכלכלית והעסקית. חשוב לזכור שרמות המחירים הגבוהות, ההאטה בצמיחה בארה"ב ומלחמת הסחר מגבירים את אי הוודאות בשווקים בארצות הברית. בהתאם אנו צופים חזרה לתשואה הממוצעת הרב שנתית של סביב ה-10%".


ממה משקיעים צריכים להיזהר? 

"נהירה אחר טרנדים. לדוגמא מטבע הביטקוין כנכס בסיכון גבוה, מתוקשר מאוד הוא מושך משקיעים, גם כאלה שאינם מבינים לעומק את הסיכון הכרוך בהשקעה. נאמר שהיכולת לנתח את מחיר המטבע הדיגיטלי היא  נמוכה עד בלתי אפשרית. ולא רק, גם הנהירה למדד ה-S&P 500 כאפיק השקעה מרכזי עלולה להיות מסוכנת ולא מתאימה למשקיעים בעלי פרופיל סיכון מאוזן-נמוך".


איזה תחומים יבלטו לטובה? 

"מהפכת ה-AI טומנת בחובה הזדמנויות רבות לחברות עתירות כוח אדם. באמצעות הבינה המלאכותית חברות יוכלו לצמצם באופן משמעותי מחלקות שירות לקוחות, אדמיניסטרציה ותפעול, ואלו מאוד שכיחים בחברות ביטוח, פיננסים, בריאות ועוד. חברות אלו יוכלו להנות מיעילות תפעולית גבוהה מאוד אשר תשביח את ערך החברה והמניה. מגמה זו רלוונטית גם לשוק האמריקאי וגם לשוק הישראלי".


איך משקיע סביר צריך להשקיע 200 אלף שקלים שיש לו "בצד" בהנחה שהוא ואשת בני 50 עם 3 ילדים, משפחה ממוצעת.

"תיק מאוזן עם עד 30% מניות, לטווח השקעה בינוני".


בן 40 רווק, עובד בהייטק ומרוויח מצוין. 

"תיק מאוזן עם עד 50% מניות לטווח השקעה ארוך היות וסביר ולא יזדקק לכספים. חשוב לזכור שבעבודה בהייטק מחזיקים בדרך כלל אופציות בחברה כך שהחשיפה המנייתית האפקטיבית כנראה תהיה גבוהה יותר".

 

זוג בני 28 לפני חתונה עם שכר ממוצע במשק. 

"תיק סולידי עם עד 20% מניות. זאת מכיוון שבתחילת הדרך יתכן ויהיו הוצאות רבות כגון רכישת דירה, גידול הילדים וכיוצא בזה".

 

סטודנט רווק בן 26 גר בבית, עובד בוולט, רוצה להיות מיליונר ואוהב סיכונים. 

"תיק עם 100% מניות עם דגש על פיזור גיאוגרפי (ישראל וארצות הברית) וכן פיזור בין המניות על מנת לנהל את הסיכון היטב".


 זוג בני 65, הילדים מסודרים, מקבלים קצבאות עולות על הצרכים שלהם. 

"תיק מאוזן עד 25% חשיפה למניות. חשובה השמירה על ערך הכסף ונזילות גבוהה".


מסר, טיפים, ותובנות שתוכל לשתף אותנו בהם? 

"התמדה מנצחת, לא לנסות לתזמן את השוק ולהבין שיש למדוד תשואה ממוצעת לאורך השנים שכוללות גם שנים פחות טובות. ואגב, רובנו עושים זאת ביודעין או שלא ביודעין בקופות הגמל וקרנות הפנסיה שתפיסת ההשקעות בהן היא שגר ושכח. את רוב הטעויות עושים עם הכסף הפנוי. ובנוסף, תיאום ציפיות הוא הבסיס לניהול השקעות מוצלח, הבנה טובה של הצרכים הפיננסים שלנו וטווח ההשקעה חשובים לקביעת המדיניות לפני בחירה בהשקעה בחברה כזו או אחרת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

מגדל אלקטרה. קרדיט: אמפאמגדל אלקטרה. קרדיט: אמפא

אמפא ומשרד עוה"ד גולדפרב, גרוס, זליגמן בשכירות של עד 700 מיליון שקל במגדל אלקטרה

חברת אמפא מדווחת על חתימת הסכם שכירות מהותי במגדל אלקטרה ברחוב יגאל אלון 98 בתל אביב, אחד הנכסים המניבים הגדולים בבעלותה; היקף השכירות 2.3 מיליון שקל חודשי, בעסקה של עד 25 שנה, ובהיקף מירבי של כ-700 מיליון שקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה אמפא

חברת אמפא אמפא 2.98%   מדווחת על חתימת הסכם שכירות מהותי עם משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן ושות', בנכס מרכזי שלה, מגדל אלקטרה ברחוב יגאל אלון 98 בתל אביב, אחד הנכסים המניבים הגדולים בבעלותה. ההסכם נחתם בין אמקור בע"מ (חברה בבעלות מלאה של אמפא) ופפו ספנות בע"מ (שבבעלות בעלי השליטה באמפא), לבין משרד עורכי הדין, שישכור שטחי משרדים, חניות ומחסנים במגדל. השוכר קיבל עדיפות בלעדית לשכור שטחים נוספים באותו נכס, אם ובמידה שהמשכיר יחליט להשכירם בעתיד לגורם אחר. מרבית השטחים שהושכרו היו מאוכלסים קודם לכן על ידי גוף קשור לשוכר, והחוזה הקודם הסתיים במקביל לחתימה החדשה.

פרטי ההסכם 

משך תקופת השכירות הראשונה הוא עד ביוני 2037, עם אפשרות להארכה בשלוש תקופות נוספות – שתיים בנות 5 שנים כל אחת (עד יוני 2047), ותקופה נוספת של 35 חודשים (עד מאי 2050). דמי השכירות: משתנים לפי שטחים ותקופות, כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט 2025. היקף כספי: בהנחת מימוש כל תקופות האופציה וזכות הסירוב לשטחים נוספים, היקף דמי השכירות הכולל נאמד בכ-700 מיליון שקל. על פי הנתונים, הממוצע השנתי הוא 28 מיליון שקל, כך ששיערוך של שכירות חודשית על פי נתוני העיסקה מוביל לסכום של כ-2.3 מיליון שקל. 

מגדל אלקטרה, שנמצא ברחוב יגאל אלון בת"א, הוא בשטח של כ-59 אלף מ"ר המתפרשים על פני 45 קומות. הבניין נמצא בבעלות קבוצת אמפא (75%) וחברת פפו ספנות (25%) של האחים נקש. כרגע, תפוסת הבניין מלאה, כשבין שוכרי העוגן נמצאות גוגל (שצפויה לעזוב במהלך 2027) ופייפאל. 


כזכור, ביולי יצאה אמפא להנפקה, שבוצעה במחיר נמוך ממה שביקשה אמפא להנפיק (אחרי הדגלים האדומים - אמפא פוגשת את קרקע המציאות). בנוסף, לאחרונה החברה השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי. כתבנו לכם בעבר על השאלות לגבי פרמיות הסיכון למשקיעים: אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית

שוק המשרדים במרכז מפגין עמידות

לאחרונה התפרסמו נתונים, כי למרות המצב הביטחוני והכלכלי המאתגר, שוק המשרדים בתל אביב ובאזור הבורסה ברמת גן הציג עמידות מפתיעה, עם שיעורי תפוסה גבוהים ועלייה מתונה בדמי השכירות. דמי השכירות הממוצעים במשרדי Class A עלו בכ-4.3%, מכ-120 שקל למ״ר לכ-124 שקל למ״ר, אם כי שיעור התפוסה ירד מעט, מ-95.5% לכ-93.9%.