סוף הסיפור. נוחי דנקנר, עד לפני מספר שנים האיש החזק במשק הישראלי, הורשע היום מפי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב בפרשת הרצת המניות. מדובר באירוע שהתרחש סביב הנפקת המניות שביצע דנקנר באידיבי בפברואר 2012, בזמן שהקונצרן כבר היה במהלך קריסה ונזקק למזומנים באופן דחוף. 

השופט כבוב: "אני מרשיע את הנאשם נוחי דנקנר בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. אסכם כי מכלול הראיות בתיק מקים תשתית ראייתית מוצקה ומבוססת, שאמנם מושתתת על ראיות נסיבתיות בעיקר, אך תוך שהן יצרו מארג ברור של תמונה שלמה וכוללת של אשמת דנקנר מעבר לספק סביר. דנקנר פעל באופן מודע לפליליות של מעשיו וכי אלו מהווים נטילת חלק בפעילות שיש בה להשפיע על שער מניית אי.די.בי וזו אף מטרתה העיקרית".

דנקנר הורשע בכל האישומים (ראו פירוט בהמשך). בצאתו מבית המשפט סירב דנקנר להגיב לשאלות הכתבים.

הנקודה המרכזית: לדברי השופט, לא היה שום היגיון ברכישת המניות ע"י הסוחר איתי שטרום באותם ימים, וכך הוא אומר - "גרסת שטרום סובלת מחוסר הגיון כלכלי, נכונות למכור במחיר נמוך ולרכוש לאחר מכן במחיר גבוה. הוא סחר תוך הפסד. לא הבנתי את הרציונאל של שטרום שנכנס לפוזיציה במנייה תוך ביצוע רכישות בשוק בדוחק זמן. אין ספק שזו אינה התנהגות של כדאיות כלכלית". עוד אומר השופט כי "דנקנר היה מודע לפעילות ולצורך של שטרום בנזילות ולא מדובר במעורבות אגבית, אלא בפעילות לסיוע בפוזיציה".

 הפגישה ב-23:30 ערב ההנפקה: עוד מהקראת הכרעת הדין: "מצאתי כי הסברי דנקנר לא מתיישבים בהשתלשלות העניינים. הפגישה הלילית בין ויליגר, דנקנר ושטרום - שלושתם התקשו להציג גרסה אחידה שמעידה על הפגישה האמורה כאקראית. דנקנר טען כי הפגישה לא תוכננה. שטרום הצטרף ב-23:30 וניסה לשוות לכך מצג של אקראיות אך זוהי ראייה מופרכת שסותרת את עדות ויליגר". נזכיר כי ויליגר (יו"ר ויליפוד) נפגש עם דנקנר ושטרום אחרי שאמר להם כי יש בכוונתו להשקיע 10 מיליון שקלים בהנפקה, בשל ההנחה. לטענתו, הפגישה הייתה בכדי ללמוד פרטים נוספים על החברה.

• הפשרה בפרשת אי.די.בי: שטרום סיים - נוחי נותר לבד
• דנקנר: סכום העיקול יופחת מ-50 מ' שקל ל-20 מ' שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המפגש הלילי הזה רלוונטי כיוון שטענת התביעה היא שראשית דנקנר שלח מסיבה כביכול לא ברורה את ויליגר (וכך גם את אילן בן דב, צבירה בירנבוים ואחלרים) לקנות בשוק ולא בהנפקה, ושנית שלדנקנר היה מניע להשפיע על המסחר בשוק גם ביום שלמחרת - כלומר עד למועד סיום ההנפקה. דנקנר טען במשפט כי לא חשב טרם הפגישה שויליגר בכלל התכוון להשקיע בהנפקה. השופט התייחס לעניין זה היום ואמר כי "אין זה סביר שדנקנר יבקש מויליגר לקנות שלא בהנפקה". רק נציין כי ויליגר הוא ספק של שופרסל שהייתה באותו הזמן חלק מקבוצת אידיבי (אפרופרו הנפקת "חברים"). בתמונה מטה ניתן לראות את חלופת האסמסים בין ויליגר לדנקנר ביום שלמחרת, חלופה שמלמדת כי דנקנר הפנה את ויליגר לרכוש מניות בשוק (וכך אכן קרה).

וכך כתב השופט בהכרעת הדין בעניין זה: "לא מצאתי כל היגיון כלכלי מבחינת אי.די.בי ודנקנר, בהסטת משקיעים מהשתתפות בהנפקה או מרכישת מניות החברה בבורסה, לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה מול שטרום. בניגוד לאפשרות השתתפות בהנפקה אשר בה יש תועלת לטובה לחברה בדמות גיוס הון חדש לחברה, הרי שרכישת מניות החברה מחוץ לבורסה כלל לא משפיעה על החברה שכן הינה עסקה פרטית בין שניים ומהווה למעשה וויתור על הזרמת הון לחברה. מעורבותו של דנקנר בפעילות בשוק ערב ההנפקה ובהסטת משקיעים פוטנציאליים לרכישת מניות החברה משטרום הינה ראיה בעלת משקל משמעותי אשר עומדת לחובתו".

על חלופת המסרונים הזו כתב השופט בהכרעת הדין: "מסופקני אם יש צורך להרחיב בפרשנות מסרונים אלה, שכן הדברים מדברים בעד עצמם. דנקנר פונה אל ויליגר, לאחר שהאחרון כבר רכש משטרום כמות מניות, ומבקש ממנו ישירות ומפורשות להגדיל השקעתו באפיק זה, חלף בהנפקה. מהמסרונים עולה כי דנקנר עודכן משטרום על העסקה מול ויליגר אותו הבוקר. יתרה מכך, תשובתו של ויליגר מוכיחה כי דנקנר היה מודע לכוונתו הרצינית של ויליפוד להשתתף בהנפקה והעדפתו של דנקנר באותה עת ליצור פעילות במניה בשוק. אין זה סביר ולא הגיוני שדנקנר יבקש מויליגר לקנות מחוץ לבורסה ולאו דווקא בהנפקה, שהרי יש בכך וויתור על סכום כסף משמעותי שצריך להיכנס לחברה עצמה תוך העדפה נגלית מצדו שההשקעה תהיה בנייר בבורסה".

• לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
• פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

השיטה: השופט כותב כך בהכרעת הדין: "דנקנר מפנה את המשקיעים הפוטנציאליים אל שטרום, ושטרום מוציא לפועל את המכירות מחוץ לבורסה – הכל במטרה לייצר לאחרון נזילות לצורך המשך פעילותו שהרי לא ניתן לייחס להסטת המשקיעים כל היגיון כלכלי אחר. בעניין הסטת המשקיעים, ניכרת יותר מכל מעורבותו המכוונת והמודעת של דנקנר לפעילות של שטרום באופן אשר מוכיח את קשירת הקשר בין השניים לטובת גיוס כספים עבור שטרום לכל המאוחר בליל ה-21.2.2012. לממצאים אלו משקל כבד בחיזוק תזת המאשימה באשר לקיומה של פעילות תרמיתית להשפעה על שער מניית אי.די.בי. "

כבוב מסכם: "דווקא דמותו של נאשם כמו דנקנר, איש עסקים מוכר, מוערך ומקצועי שאופיו האישי מעיד על קפדנות ויסודיות חסרת פשרות, היא שהקשתה עליי לקבל את הסבריו המיתממים, ואף המנותקים לפרקים. אדם כמו דנקנר, שאינו נותן מקום ליד המקרה, בגרסתו בבית המשפט שם יהבו על מקריות שילובן של נסיבות הפרשה דנן, הכל במעטה של יחסי חברות עם שטרום, כשברקע מתרחשת הנפקה קריטית בחברה בשליטתו. גרסתו זו נסתרת מניה וביה נוכח מעורבותו הפוזיטיבית בפעילות, שאין ספק שנעשתה במודעות וכוונה פלילית מלאה. לא מצאתי לקבל את האקראיות שביקש דנקנר לשוות למסכת הראיות, כל אחת לחוד וודאי שלא לכולן יחדיו, לאופן בו ביקש לתאר את הקשר בינו לבין שטרום כקשר חברי תמים ותו לא והתעלמותו המוחלטת אפילו מהפסול האובייקטיבי שבמעשיו למתבונן מהצד." 

ואלה סעיפי האישום בהם הורשע דנקנר:

1. תרמית בקשר לניירות ערך בדרך של השפעה בתרמית על תנודות השער של ניירות ערך - עבירה על סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2. תרמית בקשר לניירות ערך בדרך של הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך - עבירה על סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

3. אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך ותקנות דו"חות תקופתיים ומידיים - עבירה על סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.

4. פרט מטעה בתשקיף - עבירה על סעיף 53(א)(2) לחוק ניירות ערך.

5. איסור עשיית פעולה ברכוש אסור – עבירה על סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

עבור כל אחד מסעיפי האישום 1-4 העונש המקסימאלי הוא 5 שנות מאסר כאשר על סעיף 5 העונש המקסימאלי הוא 7 שנות מאסר. עורך דין בכיר איתו שוחחנו אומר היום ל-Bizportal כי במידה ויורשע, העונש הצפוי הוא סביב 3 שנות מאסר פלוס קנס כספי. 

נזכיר כי דני דנקנר, בן דודו שם נוחי, ריצה חצי שנת מאסר בכלא חרמון אחרי שנשפט ל-8 חודשים לאחר שנמצא אשם בעבירות של ניגוד עניינים בזמן שכיהן כיו"ר בנק הפועלים. לאחר מכן הורשע דני דנקנר גם בפרשת 'הולילינד' וניגזרו עליו 3 שנות מאסר. העליון הפחית בסופו של דבר את עונש המאסר לשנתיים.