איך לשלוט בדחפים הפנימיים שמייצרת מלחמה על התנהגות הכלכלית שלנו? ואיך מלחמה משפיעה על הכלכלה האישית שלנו?

פחות תרופות, פחות סיבוכים, יותר אנרגיה ושנים טובות - המדע עקבי לגבי שלושת הגורמים המרכזיים שמשפיעים על רוב מדדי הבריאות, מתחלואה לבבית דרך סוכרת, סרטן, דמנציה ועד תוחלת חיים; אז מה צריך לעשות?

עד רמת הכנסה מסוימת נרשמת ירידה חדה בדיכאון ובמצוקה נפשית, אבל בקרב בכירים ובעלי הון התמונה מורכבת יותר, כאשר לחץ, ציפיות ובדידות משנים את המשוואה

נלחמים בשעון המעורר? חוסר סנכרון בין השעון הביולוגי לשעות המשרד עולה לישראלים עד 8% מהשכר החודשי. כך תזהו את הכרונוטיפ שלכם, תנצחו את 'ג'טלג החברתי' ותהפכו את שעות הערנות ליתרון בשוק התעסוקה החדש

שוק ההון הוא זירה אנושית וכזה, הוא מושפע מפחד של לקוחות ומשקיעים להישאר מחוץ לתמונה כשסקטור מסוים תופס תאוצה, כאן ה-FOMO נכנס לפעולה, אך עד כמה הוא יכול לחשוף אותנו לסיכונים?

ההטיה הנגרמת כתוצאה מהפסד גורמת למוח להגיב אליו באופן עוצמתי יותר מאשר לרווח בסכום זהה, כאשר מחקרים מראים תגובה בעוצמה של פי 2 עד 2.5. לעוצמה בה מרגישים את ההפסד יש השלכות ישירות על ההחלטות בתיק ההשקעות ולבסוף על הרווחים. איך לא ניתן לרגש לגבור על הרציונל?

חידה מתמטית פשוטה גורמת ל-87% מהאנשים לבחור את התשובה השגויה - מחקרים מגלים שיונים מצליחות טוב יותר מבני אדם

הנחת העבודה אומרת ששכר גבוה ורווחה והטבות כלכליות הם הדרך להשיג שביעות רצון בעבודה, אבל מחקרים מראים שלא כך הדבר: מעל סכום מסוים, השכר לא מהווה פקטור וגורמים אחרים הופכים לחשובים יותר; מה הרף שבו מגיעים "לפסגת" האושר ואיך זה שעובדים בשכר שנתי של 180 אלף דולר לא בהכרח יותר מאושרים בעבודה מעובדים עם שכר של 80 אלף דולר?

ישנו קשר סטטיסטי ברור בין קיומם של חובות ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם, אך בימים המאוםיינים באי וודאות ויוקר מחיה חובות כלשהם הם כמעט בלתי נמנעים, אז איך מונעים את הסיכון הבריאותי הנלווה להם?

זריקה וקוץ בה: מחקרים חושפים שרוב המשתמשים בתרופות GLP-1 מעלים בחזרה את כל המשקל תוך שנה וחצי מהפסקת הטיפול, כשהתיאבון חוזר בעוצמה והגוף מאט את חילוף החומרים