הסיכוי לשינוי כיוון בשוקי המניות - XLF כדוגמה

הרבעון השני של 2017 הסתיים ומדד ה-S&P 500 1.47% בשיא כל הזמנים. גם המדדים האחרים בשיאים אבל 11 מגזרי המדד הזה מייצגים הכי טוב את הכלכלה האמריקאית (ולמעשה הגלובלית) ולפיכך זה המדד שמייצג. אם תעלו את גרף המדד תראו שמאז תחילת 1995 העלייה ההיסטורית המתונה שלו (מאז שנקבע שהוא כולל 500 חברות ב-1957) משתנה ורואים שלושה גלי עליות עזים, בין 1995 ל-2000, בין 2003 ל-2007 ובין 2009 להיום ושני תיקונים עזים בין 2000 ל-2002 ובין 2007 ל-2009.

רבים, במיוחד שחקני הגרפים טוענים שהבשילו התנאים לתיקון הגדול השלישי. למה? כי ההערכות גבוהות מידי, כי המדד התרחק מקו המגמה, כי כמויות השורט בשמים, כי קצב העלאת הריבית יגדל, כי "אפקט טראמפ" יתפוגג ועוד כהנה וכהנה והם צודקים, סיבות לתיקון רציני לא חסרות ותיקון גם יבוא. עליות המדד מאז 2009, במיוחד מאז ה-4.11.2016, עליית הנשיא טראמפ, חדות במיוחד כך שתיקון מתחייב אבל יש לתיקון הצפוי שתי "בעיות" שקשה למשקיעים להתמודד אתן. הראשונה היא שאין דרך לחזות במדויק מתי זה יקרה והשנייה שגם תיקון גדול ועד כמה מפחיד שיהיה, יהווה הזדמנות קניה (זו הדעה שלנו ואנחנו דבקים בה לאורך זמן ובמיוחד מאז 2008-9) ויהיה קשה מאוד למשקיע לדעת היכן התיקון ייגמר.

מה שמשדר המדד מאז 1995 הוא שהתפתחותה של מהפכת הטכנולוגיה והתמזגותה לתוך הכלכלה המסורתית רק מתחילה והתהליך, שמתקדם עם הגלובליזציה וכלכלת השוק, מבטיח צמיחת הכלכלה הגלובלית מה שנותן אופטימיות לגבי רווחיות החברות, דיווידנד וכו. התנהגות המדד מאז 1995, במיוחד הזעזועים העזים בטווח הקצר, היא פונקציה של שינויים, בהתנהגות משקיעים, בסוג המשקיעים ובמכשירי ההשקעה שמייצרת מהפכת הטכנולוגיה באמצעות מהפכת האינפורמציה מחד והשינויים בהתנהגות ודרך הפעולה של התקשורת מאידך. הדבר הבולט ביותר בהתנהגות המדדים בשנים האחרונות הוא הפער שבין ההשקעה לטווח קצר לבין ההשקעה לטווח הארוך. 

מאז החלה ההתאוששות ממשבר 2008, בתחילת 2009, אנחנו מזהירים מפני השקעה לטווח הקצר, הסיכוי ל"הצלחה" בהשקעה לטווח הקצר נמוך בהרבה מהסיכוי להרוויח בקזינו (האזהרות מכוונות כמובן למשקיע הסולידי/הגיוני בלבד). ההשקעה לטווח הארוך לעומת זאת בהחלט עובדת וההוכחה במדדים שכולם, בכל רחבי תבל, ברמות שיא. כמובן שגם חיי המשקיע לטווח הארוך אינם קלים שהרי בין השיאים "מתחבא" תמיד הטווח הקצר שקצב הזעזועים בו גורם אפילו לחזקים באמונתם שלא להאמין בתיאוריות הטווח הארוך.

• "הגדלנו חשיפה לישראל - טבע תניב את התשואה הגבוהה ביותר"
• היום החשוב של טסלה: המסחר האחרון לקראת הכניסה ל-S&P 500

כל אחד רוצה להיות כמו באפט אבל ברוב המקרים זה לא יוצא לו בעיקר מפני שבאפט לא עוקב אחרי מניות אלא משקיע בחברות שבדק לעומק (את החברה וסביבת המקרו והמיקרו שלה) והחליט שההשקעה, בעתיד, תניב לו רווחים. באפט גם בודק לאורך הדרך ויודע לצאת כשהוא מחליט שצריך וגם כאן מבלי להתחשב במצב השוק. אחת התופעות המעניינות של וול סטריט מאז 2009 היא הפער ההולך וגדל בין כמויות המסחר והתנודות בטווח הקצר לעומת הארוך. אם תבדקו תגלו שמאז 2009 האחזקות לטווח הארוך יציבות מאוד ואילו  הפעילות בטווח הקצר פראית ותנודתית יותר בכול יום.    למחזה האימים של הטווח הקצר יש כמה סיבות אבל ארבעת המרכזיות: הבערות המתפשטת של סחרני היום שמשקלם במסחר הקצר הולך וגדל (תבדקו למשל כמה משקיעים קטנים מסין ומהודו "משחקים" בחוזים על ברזל או סויה), קרנות ההדג' המאוד מתוחכמות, האלגוריתמים והשימוש בהם לתפעול המכונות שהן הגורם המוביל ביצירת מגמות לטווח קצר וכמובן התקשורת הפיננסית/כלכלית, שהעיסוק האובססיבי שלה בכותרות גורם לה להתעלם מהעובדות. הגורמים הללו משפיעים מעט מאוד בטווח הארוך כיוון ששם ההיגיון הכלכלי עובד. לפני שנמשיך אנחנו ממליצים לקוראים לקרוא בעיון כתבה של דיוויד נלסון האסטרטג הראשי של Belpointe Asset , אחד המייבינים המובילים בוול סטריט, ששופכת קצת אור על משחקי הטווח הקצר.

כהמחשה לנושא נסתכל על הסקטור הפיננסי ולצורך כך נשתמש בסל הפיננסי XLF. הסל מכיל 67 מניות של חברות שהחלק העיקרי של עיסוקן בתחום הכספים, מהבנקים הגדולים ובנקי ההשקעה ועד חברות הבטוח. איך התנהג הסל בטווח הקצר והארוך?

בשבוע שעבר סיים הבנק המרכזי את הסבב השני והאחרון של בדיקות הלחץ השנתיות על הבנקים הגדולים שפועלים בארה"ב ומסתבר שכל 35 הבנקים עברו את הבדיקות בגדול. כתוצאה אישר הבנק המרכזי לכל הבנקים, "להגדיל הסכומים לחלוקת דיבידנד, לרכישת מניות בבורסה ולמטרות אחרות מעל ומעבר כרית הביטחון שנדרשת". כלומר, הבנקים הורשו לחלק 100% מהרווח החזוי נטו בארבעת הרבעונים הבאים (כרית הביטחון שנקבעה בשנה שעברה הייתה 65%). מה שזה אומר (לכלכלן האקדמאי לפחות) הוא שמצבם של הבנקים הגדולים בארה"ב מעולם לא היה טוב יותר.

• אחרי עשרות שנים של השקעות - הנה העצות שלי לצעירים
• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אם נתעלם מהבורסה ונתרכז בעולם העסקים הרי שהעובדה שה XLF, ביולי 2017 מוערך בפי 4 ויותר מהערכתו בתחילת 2009 מוצדקת. משקיעים לטווח הארוך, שידעו להתעלם ממטחנות הטווח הקצר, הבינו את פעילות האוצר והבנק המרכזי מאז 2009, למדו היטב את מצבם של הבנקים בתוך ההתאוששות הכלכלית ואספו מניות בנקים (או סלים/קרנות מהסוג של XLF). השיקולים של אלו התבססו בעיקר על הנתונים והציפיות בתחום הכלכלי, מאקרו ומיקרו. מי שיטריח עצמו לבדוק אחיזת מוסדיים במניות הבנקים המובילים יגלה שהאחזקות גדלו בהתמדה מאז 2009.

אבל מה שנראה כעלייה נאה על הגרף אינו משקף את התנודות העזות שהסל עבר בטווחים קצרים. התנודות הללו משקפות את אוכלוסיית המשקיעים של הטווח הקצר שהיא שונה בהרכבה ממשקיעי הערך של הטווח הארוך ומושפעת מגורמים שאינם משפיעים על משקיעי הטווח הארוך. בין 2009 ל-2017 היו אין ספור טלטלות. במהלך 2011 למשל נפל הסל בכ-40% ובקיץ 2012 ב-20%. הסל נפל ב-10% בקיץ 2013, עבר שני טלטולים עזים ב-2014 ובמהלך המחצית השנייה של 2015 איבד למעלה מ-25% מערכו ונפילה כזו חזרה על עצמה בספטמבר 2016 ומשם עלה הסל, במרץ 2017, לשיא של 9 שנים, 23.5 דולרים.

בואו ונבחן הטלטלות של השנה האחרונה: סל ה-XLF התחיל את יולי 2016 על 22 דולרים וטיפס לאיטו כחודשיים עד ה-8.9.16 שם עצר ב-24.6 דולרים. בשבועיים שבין ה-8.9 ל-26.9.2016 ירד הסל ב-22%, התנדנד עד ל-4.11 ואו אז עלה, עד לתחילת מרץ 2017 בכ-30%. האם קרה משהו לאורך התקופה, במקרו או מיקרו, שזעזע הסל כ"כ? כלום! הסיבה לעלייה ברורה, כולה הייתה "טראמפ נטו". העלייה התבססה כולה על נצחונו של טראמפ ב-4.11 והציפיות למימוש הבטחותיו בנושאי הפחתת הרגולציה, הורדות מיסים, עידוד ההשקעות בתשתיות ובביטחון. מדובר רבותיי בהבטחות שאפילו אם טראמפ יצליח לממש ייקחו לפחות שנה עד למימושן אבל אפשר להבין מדוע השוק עלה. מדוע ירד סל ה-XLF בשבועיים שלפני הבחירות ובעצמה כזו? פחדו מהגברת קלינטון? לא. הסל עבר תנודה שאינה קשורה בשום דבר כלכלי או פסיכולוגי אלא בשל תנודה טכנית נטו שבלבלה את עורכי הכותרות, את הסחרנים שבבורותם ממילא לא הבינו מה הם עושים וגם את האלגוריתמים שמובילים את פעילות המכונות שלרגע התבלבלו.

ב-19.9 נפל הסל ב-19% כיוון שבאותו התאריך הועברו כל מניות הפיננסים הנדלניות (משכנתאות בעיקר) לסל הנדל"ן החדש ה-XLRE (צריך היה לתאם או לפחות להסביר בכתבות את פעולת ההעברה שנתנה לכל בעלי יחידות ה-XLF 1.3 יחידות XLRE אבל זה לא נעשה). במהלך חודש מרץ החל ה-XLF לסגת שוב ועד לאמצע אפריל איבד 10% מערכו. אנחנו שייכנו זאת לרגיעה ממומנטום טראמפ ולמחירי ה-S&P ששברו שיאים אבל גילינו שמניות הבנקים (ובעקבותיהן ה-XLF כמובן) ירדו הרבה מעבר לירידת ה-S&P (ה-S&P ירד באותה תקופה ב-2.9% בלבד).

מה הבהיל כ"כ את משקיעי הפיננסים? תוצאות גרועות מהבנקים? חלילה, התוצאות היו טובות וכך גם הציפיות לעתיד אבל מבול כתבות שהופיע לפתע עשה זאת. על מה כתבו? על התיישרות עקומת התשואה של אגרות החוב הממשלתיות לעשר שנים, וואו! סוחר אחד בשיקאגו השגיח בכך והסביר את הקשר ב-CNBC ומיד התמלאו האתרים בכתבות על הנושא ומשקיעים החלו לברוח ממניות הבנקים. מה בין התיישרות עקומת התשואה למדדי מניות הבנקים? תתפלאו אבל יש קשר והוא נובע מהעובדה שקיים פער בין שיקולי  לווים לשיקולי מלווים. הלווים מתבססים על תשואות קצרות והמלווים על ארוכות וההתיישרות מאותתת על מצב של קיפאון בנתינת ולקיחת הלוואות מה שעלול לפגוע בבנקים.

הפגיעה בבנקים קשורה אמנם בעוד גורמים אבל זה לא כ"כ מעניין את שחקני הטווח הקצר והסחרנים מיהרו למכור בנקים? אבל מי שהחל במגמה היו המכונות ומנהלי ההדג' שפועלים באמצעותן. האלגוריתמים לוקחים כמובן בחשבון את אפשרויות הפגיעה בבנקים והם שהחלו להזרים פקודות מכירה למניות הבנקים. אלא שגם לחכמתם של רובוטים יש גבול והם כנראה לא שמו לב שסוף הרבעון מתקרב, שהבנקים יפרסמו דוחות שהכול מצפים שיהיו מצוינים ושהם, המכונות, גורמים למחירי מניות הבנקים לרדת והכותרות מתחילות לזעוק, "מניות הבנקים במחירים נוחים לאחר הירידות" ואו אז צווח רובוט א' לרובוט ב', "הי, השתגענו? צריך לקנות, לא למכור" ומועצת חכמי הרובוטים מוציאה צוו קניה ובשבוע האחרון של יוני מתחילים עליות במניות הבנקים ו-XLF.

האתרים שבהם הוסבר מדוע צריכים היו המשקיעים חודש קודם למכור בנקים (בגלל עקומת התשואה כמובן) מסבירים כעת מדוע חייבים המוכרים למהר ולקנות בנקים. נשבע לכם שצפינו, בתחילת השבוע, באיזה בחור בבלומברג שזכור לנו מלפני כחודש כממליץ למכור את BAC, טוען ש BAC "מעניין לקניה" והרי לכם מומנטום לשיא חדש. ומה עם עקומת התשואה? שום דבר, העקומה הסתדרה לה לפתע ומה אנחנו רואים אתמול בכותרות? "הסל המועדף ליולי הוא ה XLF".

ומי שחושב שהאלגוריתמים/מכונות לא יכולים לטעות אז ביזפורטל סיפק לנו כתבה מעניינת שלשום, תקראו ותבינו עד כמה חכמות המכונות.