הסוללה היא הרכיב היקר ביותר ברכב חשמלי ומהווה נתח מהותי ממחיר הרכישה. רוב הדגמים הנמכרים כיום מבוססים על תאי ליתיום בשתי משפחות עיקריות: תאי NMC שמציעים צפיפות אנרגיה גבוהה, ותאי LFP הזולים והעמידים יותר לטעינות מלאות תכופות. הקיבולת נמדדת בקילוואט
שעה וקובעת יחד עם יעילות הצריכה את הטווח המעשי. לאורך זמן הסוללה מאבדת חלק מהקיבולת המקורית, ולכן היצרנים מעניקים עליה אחריות נפרדת וארוכה מזו של הרכב עצמו. קצב הבלאי מושפע מטמפרטורות קיצון, מטעינה מהירה תכופה ומהחזקת המצבר לאורך זמן בטעינה מלאה. ירידת מחירי
התאים היא הגורם המרכזי בהוזלת רכב חשמלי ובכניסת דגמים חדשים לשוק, בעוד נתח הייצור העולמי מרוכז ברובו אצל יצרניות מסין.
במקום להגדיל את הסוללה, של מציעה גישה אחרת: קירור ישיר של הסוללה באמצעות נוזל שאינו מוליך חשמל. לטענת החברה, הפתרון מאפשר להקטין את הסוללה, להאריך את טווח הנסיעה ולהאיץ משמעותית את הטעינה. אם הטכנולוגיה תעמוד במבחני התעשייה, היא עשויה לשנות את הדרך
שבה יצרניות מפתחות מכוניות חשמליות
