חוק הגיוס הוא הכינוי הרווח לחקיקה המסדירה את חובת השירות הצבאי בישראל ואת היקף הדחיות והפטורים הניתנים לתלמידי ישיבות. הנושא נמצא במרכז מחלוקת ציבורית ומשפטית ממושכת, לאחר שבתי המשפט פסלו הסדרים קודמים בשל פגיעה בעקרון השוויון וחייבו את המדינה לגבש
מסגרת חוקית חדשה. להסדר המתגבש השלכות תקציביות ישירות, שכן הוא נוגע להיקף תמיכות המדינה במוסדות לימוד, לגודל כוח האדם בצבא ולעלות ימי המילואים הגדלים. במקביל הוא נוגע להשתלבות אוכלוסייה גדולה בשוק העבודה. עבור קורא הכלכלה מדובר בסוגיה המשלבת הכנסת,
תקציב המדינה, מילואים והשפעה ארוכת טווח על שוק העבודה. ההכרעה בסוגיה נוגעת גם להיקף התמיכות התקציביות ולתמריצים הכלכליים שנועדו לעודד השתלבות
בתעסוקה ובהכשרות מקצועיות.
כך טענה נציגת המשרד בדיון שהתקיים היום בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בנוגע לחוק הגיוס, תוך התמקדות בסוגיית הסנקציות האישיות שיוטלו במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס. במשרד האוצר הדגישו כי בעוד שסטודנטים זכאים להטבות לתקופה מוגבלת של שלוש עד חמש שנים, אברכים
מקבלים את ההטבה לאורך שנים רבות, ולכן העלויות שלה גבוהות יותר במקרה שלהם
