חוק עבודת נשים מסדיר את ההגנות שמעניק המשפט הישראלי לעובדת בתקופת ההיריון, הלידה והחזרה לעבודה. עיקרו איסור על פיטורים בלי היתר משר העבודה במהלך ההיריון ובתקופה שאחרי חופשת הלידה, לצד הסדרת שעות עבודה, היעדרות לבדיקות רפואיות ושעת הנקה.
ההגנה
חלה גם כשהמעסיק לא ידע על ההיריון, והפרה שלה נושאת פיצוי כספי משמעותי גם בלי הוכחת נזק, כפי שמדגימות תביעות רבות בבתי הדין לעבודה. מבחינת מעסיקים זו עלות שיש לתמחר מראש, ולכן החוק הוא אחד הנדבכים המרכזיים בדיני
העבודה לצד הסדרי חופשת הלידה, כמפורט בכללי ההגנה שלאחר הלידה.
עובדיה טופורוביץ אמנם פיטר את העובדת לאחר שבית התוכנה נסגר, אך לא ביקש את אישור הממונה על העסקת נשים. בית הדין: טופורוביץ ידע שאינו יכול לשלם את שכר העובדות
.jpg)
