אופציות פוט

אופציית פוט (Put Option) היא נגזרת פיננסית המקנה לבעליה את הזכות, אך לא את החובה, למכור נכס בסיס, כגון מניה או מדד, במחיר קבוע מראש (מחיר מימוש) עד למועד פקיעה מסוים. משקיעים משתמשים באופציות פוט בעיקר לצורך הגנה מפני ירידות שערים או לשם השקעה ספקולטיבית

על ירידת מחיר הנכס. בניגוד לאופציית פוט, אופציית קול (Call) מקנה זכות רכישה של הנכס, ושתי האופציות יחד מהוות את אבני היסוד הבסיסיות של שוק הנגזרים הפיננסיים.

רכישת אופציית פוט על מדד מניות רחב נפוצה כאסטרטגיית גידור בקרב גופים מוסדיים המבקשים להגן על

תיק ההשקעות שלהם מפני ירידות חדות בשוק, תמורת תשלום פרמיה מוגדרת מראש.

מחיר אופציית הפוט מושפע ממספר משתנים, ובהם מחיר נכס הבסיס, מרחק מחיר המימוש ממחיר השוק, הזמן שנותר עד לפקיעה ורמת התנודתיות הצפויה בשוק, כאשר עלייה בתנודתיות הצפויה נוטה להעלות את

מחיר האופציה. מסחר באופציות נחשב מורכב יחסית ומיועד בעיקר למשקיעים מנוסים המבינים את מנגנוני התמחור והסיכון הכרוכים בו, שכן הפסד מלוא הפרמיה ששולמה הוא תרחיש אפשרי וריאלי.

מחירי אופציות הפוט משקפים את ציפיות השוק לתנודתיות, ולכן הם נבחנים בעיקר סביב מועדי פרסום דוחות. סוחרי נגזרים משתמשים בהן להגנה על תיק המניות וגם לספקולציה על ירידות, והפעילות מתגברת סביב אירועים מרכזיים בוול סטריט.