חלבון הוא אחד משלושת אבות המזון, והוא הפך בשנים האחרונות למרכיב שמניע קטגוריות שלמות בתעשיית המזון. הצרכנים מחפשים אותו במשקאות, בחטיפים, במוצרי חלב ובתחליפים, והתוצאה היא שינוי בהרכב סל הקניות ובמדפי הרשתות. מבחינה כלכלית מדובר בחומר גלם יקר שמושפע ממחירי מספוא, מאנרגיה ומהיצע גלובלי, ולכן מחסור בו מתגלגל במהירות למחירי מוצרים סופיים. במקביל מתפתח ענף חלבון חלופי, מהצומח ומתסיסה, שמושך השקעות של
תאגידי מזון וכימיה, בהם כיל, וחברות ישראליות שפועלות בו. עבור המשקיע זהו צומת מעניין בין חקלאות, טכנולוגיה ובריאות, שבו מתחרות חברות מזון ותיקות מול סטארט אפים בעלי טכנולוגיית ייצור חדשה.
עם הגיל הגוף נעשה פחות יעיל בבניית שריר מאותה כמות חלבון, ובמקביל מסת השריר והכוח מתחילים לרדת מהר יותר. מחקרים מצביעים על כך שצריכה נמוכה מ-0.8 גרם חלבון לקילוגרם קשורה לסיכון גבוה יותר לסרקופניה, ובקרב מבוגרים פעילים ההמלצות המקובלות כבר נעות בדרך כלל
סביב 1-1.2 גרם לקילוגרם ביום. אבל יותר חלבון בפני עצמו רחוק מלפתור את הבעיה - בלי אימוני כוח, מספיק אנרגיה ופיזור נכון לאורך היום, חלק גדול מהיתרון הולך לאיבוד
