גמלת סיעוד היא קצבה שמשלם המוסד לביטוח לאומי למי שהגיעו לגיל פרישה, מתגוררים בביתם וזקוקים לעזרה בפעולות היומיום - רחצה, הלבשה, אכילה, ניידות - או להשגחה מתמדת. הזכאות נקבעת במבחן תלות שעורך
מעריך מטעם הביטוח הלאומי בבית הקשיש, ולפיו נקבעת אחת משש רמות זכאות: מרמה 1, המקנה שעות טיפול בודדות בשבוע, ועד רמה 6, המקנה עשרות שעות טיפול שבועיות למקרים הקשים ביותר. הגמלה נועדה לאפשר לקשישים להישאר בביתם ובקהילתם במקום לעבור למוסד, והיא אחת הקצבאות החשובות
במערך הביטחון הסוציאלי הישראלי.
את הגמלה אפשר לקבל כשירותים בעין - שעות מטפלת, מרכז יום, מוצרי ספיגה, לחצן מצוקה - או בחלק מהמקרים כקצבה כספית, בעיקר כשהמשפחה מעסיקה מטפל צמוד. הזכאות מותנית גם במבחן הכנסות: הכנסה גבוהה עלולה להקטין את הגמלה בחצי או
לשלול אותה. חשוב לדעת שהגמלה אינה ניתנת אוטומטית - צריך להגיש תביעה, ומשפחות רבות מפסידות זכויות פשוט כי לא הגישו או ויתרו אחרי דחייה, למרות שאפשר לערער. מי שנדחה יכול גם לבקש בדיקה מחדש כשמצבו מחמיר, וההליך כולו אינו כרוך בתשלום.
עבור משפחות רבות בישראל,
גמלת הסיעוד היא ההבדל בין טיפול ביתי סביר לקריסה כלכלית: עלות מטפל זר או מטפלת צמודה מגיעה לאלפי שקלים בחודש, ומימון ציבורי מכסה רק חלק. לכן חשוב להכיר גם את הביטוחים הסיעודיים של קופות החולים ואת מכלול הזכויות של אזרחים
ותיקים ושל קשישים - שילוב נכון של המקורות יכול לחסוך למשפחה עשרות אלפי שקל בשנה. ההתמצאות בפרטים - הרמות, המבחנים והמסלולים - שווה כסף רב בשעה הרגישה ביותר של המשפחה.
