גמ"חים הם קרנות הלוואה קהילתיות שפועלות בעיקר בציבור החרדי והדתי, ומעניקות הלוואות ללא ריבית מכספים שמפקידים חברי הקהילה. היקף הפעילות
המצטבר שלהם מוערך במיליארדי שקלים, כך שלמעשה מדובר במערכת אשראי מקבילה שפועלת מחוץ למערכת הבנקאית ובלי הפיקוח שחל עליה. הנושא עולה בדיון הציבורי בשני היבטים: יציבות פיננסית, שכן פיקדונות שנמשכים בבת אחת עלולים ליצור קושי תזרימי, והיבט של אכיפה, בכל הנוגע לזיהוי
מפקידים ולסיכוני הלבנת הון. חקיקה בישראל החריגה בתחילה חלק מהפעילות מהמגבלות שחלות על שימוש במזומן, ובהמשך נדרשו גמ"חים גדולים לפעול תחת רישוי
ולעמוד בדרישות דיווח. בנק ישראל בוחן את ההשפעה של אשראי חוץ בנקאי מסוג זה על המשק.
הריבית במשק חונקת את משקי הבית, אבל בבני ברק ובמאה שערים פועלת מערכת פיננסית חסינת אינפלציה הגמ"חים הם כבר מזמן לא רק קופות צדקה שכונתיות, אלא אימפריות של הון קהילתי המנהלות פיקדונות ענק ומעניקות הלוואות ללא מטרת רווח; הצצה למנגנון ה"אשראי החברתי" שמחזיק
את המגזר החרדי מעל המים, ומדוע הכלכלנים מתקשים לפצח את הנוסחה