שנת בצורת היא שנה שבה כמות המשקעים נמוכה מהותית מהממוצע הרב שנתי, מצב שפוגע ביבולים, במרעה ובמפלס מקורות המים הטבעיים. בישראל ההשלכות הכלכליות מתפרשות על מחירי התוצרת הטרייה, על עלויות ההזנה ברפתות ועל הצורך להגדיל את ההסתמכות על מים מותפלים ומושבים.
המדינה מפעילה מסלולי פיצוי לחקלאים באזורים שהוכרזו כאזורי בצורת, לרוב באמצעות קרן לביטוח נזקי טבע ובאמצעות תקציבי חקלאות ייעודיים. הפיצוי נקבע לפי סוג הגידול, שטח העיבוד ורמת הפגיעה ביבול. עבור הצרכן,
רצף של שנים שחונות מתבטא בדרך כלל בעלייה בסעיף המזון של מדד המחירים לצרכן ובלחץ להאיץ פרויקטים של התפלה.
רשות המסים וקרן הפיצויים פותחות הגשת תביעות לפיצוי על נזקי בצורת לשנת הזכאות 2025 לחקלאים המגדלים גידולי שדה בשדות בעל באזורים שהוגדרו בצו הבצורת, כאשר שיעור הפיצוי ייקבע לפי היקף ההפסד, אזור הגידול וסוג היבול
