אורבנקורפ הייתה חברת ייזום נדל"ן קנדית שגייסה חוב מהמשקיעים בהבורסה בתל אביב במסגרת גל הנפקות של חברות נדל"ן זרות. זמן קצר לאחר ההנפקה התברר כי מצבה הפיננסי שונה מהתמונה שהוצגה בתשקיף, והיא קרסה
בתוך חודשים ספורים, מה שהותיר את מחזיקי אגרות החוב עם הפסד כבד. המקרה הפך לסמל של הכשלים באסדרת ההנפקות הזרות, והוביל את רשות ניירות ערך להחמיר את הדרישות מחברות המתאגדות מחוץ לישראל, ובהן חובות גילוי,
בטוחות ומעמד הנאמן. הנאמן למחזיקים ניהל הליכים משפטיים בקנדה ובישראל נגד בעלי החברה ונושאי משרה בניסיון להשיב חלק מהכספים. הפרשה נבחנה גם בהקשר של אחריות החתמים ומעריכי השווי.
הנאמן של אורבנקורפ ניהל שנים של הליכים נגד בעל השליטה אלן ססקין ורעייתו דורין, אבל בסוף הצליח לגבות יותר ממה שתבע - ובית המשפט החוזי בתל אביב קבע: כשאין נזק, אין תביעה
