הפרנק השוויצרי הוא המטבע הרשמי של שוויץ ושל ליכטנשטיין, ואחד המטבעות הבולטים בשוק מט"ח העולמי. משקיעים נוהגים לפנות אליו בתקופות
של משבר ואי ודאות, בזכות היציבות הפוליטית של המדינה, העודף המתמשך בחשבון השוטף ומערכת בנקאית חזקה. לכן הוא נחשב נכס מקלט, יחד עם זהב ועם הין היפני.
מעמד המקלט הזה הוא
גם בעיה. התחזקות חדה של הפרנק מייקרת את היצוא השוויצרי, מתרופות ומכונות ועד שעונים, ולוחצת את האינפלציה המקומית כלפי מטה. הבנק הלאומי של שוויץ פעל לאורך שנים כדי לבלום את ההתחזקות, בין היתר באמצעות ריבית שלילית ורכישות מט"ח בהיקפים עצומים. כשהבנק
ביטל בהפתעה את רצפת השער מול היורו, הפרנק זינק בתוך דקות, וברוקרים, קרנות ולווים במטבע השוויצרי ספגו הפסדים כבדים.
גם כשבנקים מרכזיים אחרים העלו ריבית, שוויץ שמרה על ריבית נמוכה במיוחד, והפער הזה משפיע על עסקאות מימון בין מטבעות.
תנועות הפרנק משמשות סוחרים גם כמדד לרמת החשש בשווקים: כשהוא מתחזק בחדות מול הדולר והיורו, זה סימן שהכסף מחפש מחסה.
הבנק הלאומי של שוויץ השאיר את הריבית על 0% אבל העלה את תחזיות האינפלציה בגלל הנפט והפרנק החלש. הדולר עלה לשער הגבוה ביותר מול הפרנק ביותר משנה, ובשוק כבר מתמחרים סיכוי של כחצי להעלאה בדצמבר
