הוצאות פרטיות הן סך התשלומים של משקי בית על מזון, דיור, תחבורה, חינוך, בריאות ופנאי, והן מהוות את הרכיב הגדול ביותר בתוצר במרבית הכלכלות המפותחות. בישראל נמדדות ההוצאות באמצעות סקרי הוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובאמצעות נתוני חברות כרטיסי האשראי,
שמאפשרים מעקב כמעט בזמן אמת אחר קצב הצריכה. עלייה חדה בהוצאות עשויה להעיד על התאוששות בפעילות, אך גם על שחיקת חיסכון כאשר היא ממומנת באשראי. חלק ניכר ממשקי הבית מוציא יותר מהכנסתו החודשית, מצב שמגביר את הרגישות לשינויי ריבית ולעליית יוקר המחיה. עבור מי שעוקב אחר צרכנות מדובר במדד מוביל למצב הכלכלה הריאלית ולבריאות הפיננסית של הציבור.
משפחה מבוססת שמתגוררת באזור יקר, מחזיקה שני רכבים ויוצאת לחופשות יכולה להוציא 50-40 אלף שקל בחודש. ברמת חיים גבוהה יותר ההוצאה עשויה להגיע ל-100-70 אלף שקל, אבל גם משכורת גבוהה אינה תחליף להון שנצבר