זיהום אוויר

זיהום אוויר הוא נוכחות חומרים מזיקים באוויר - חלקיקים נשימים, תחמוצות חנקן וגופרית, אוזון קרקעי ומזהמים אורגניים - שמקורם בעיקר בתחבורה, בייצור חשמל בתחנת כוח פחמית ובתעשייה כבדה. בישראל מוערך כי זיהום האוויר גורם למותם המוקדם של כ-2,500 בני אדם בשנה, ומוקדי התעשייה - ובראשם מפרץ חיפה - היו במשך שנים סמל למאבק הציבורי בנושא, עד שאכיפה הדוקה הביאה שם לירידה של עשרות אחוזים בפליטות.
מעבר לנזק הבריאותי, לזיהום האוויר תג מחיר כלכלי כבד: המשרד להגנת הסביבה תמחר את העלויות החיצוניות של פליטות התעשייה בכ-14 מיליארד שקל בשנה, יותר ממחציתן מפליטות גזי חממה. הכלי המרכזי לטיפול הוא חוק אוויר נקי, שנחקק ב-2008 ונכנס לתוקף ב-2011, המחייב מפעלים גדולים בהיתרי פליטה ומסמיך את המדינה להטיל עיצומים כספיים. על פי הערכות המשרד, יישום החוק חסך למשק יותר מ-100 מיליארד שקל בעשור - המחשה לכך שרגולציה סביבתית היא גם כלכלה.
עבור משקיעים, זיהום האוויר הוא סיכון ומנוע צמיחה גם יחד: מצד אחד, מפעלים מזהמים חשופים לרגולציה מתהדקת, לתביעות ולעלויות הסבה, ותוכניות תמחור פחמן צפויות לייקר את פליטותיהם; מצד שני, המאבק בזיהום מזין את הצמיחה של האנרגיה המתחדשת, של הרכב חשמלי ושל טכנולוגיות ניטור וסינון - תחומים שבהם פועלות חברות ישראליות רבות. גם שיקולי ESG של גופים מוסדיים הופכים את ביצועי הפליטות לפרמטר השקעה של ממש.