פיקדונות בנקאיים

פיקדונות בנקאיים

פיקדונות בנקאיים הם אחד מאפיקי החיסכון הבסיסיים והנפוצים ביותר עבור משקי בית ועסקים. מדובר בהפקדת כספים בבנק לתקופה קצובה או שוטפת, כנגד ריבית מוסכמת, כאשר רמת הסיכון נחשבת נמוכה יחסית לאפיקים אחרים.

התשואה על הפיקדונות נגזרת במידה רבה מסביבת הריבית. כשהריבית עולה, הם הופכים אטרקטיביים יותר ומושכים כספים שהיו יכולים לזרום לשוק ההון; כשהיא יורדת, נחלשת כדאיותם. חשוב גם להביא בחשבון את שחיקת הכוח הקנייה בשל האינפלציה.

בעבור חוסכים שמרנים, הפיקדון מציע ודאות: הקרן נשמרת והתשואה ידועה מראש. אך דווקא היציבות הזו היא גם חולשתו, שכן בסביבת אינפלציה גבוהה התשואה הריאלית עלולה להישחק. לכן רבים משלבים פיקדונות עם אפיקים נוספים כדי לאזן בין ביטחון לתשואה. בשנים של ריבית נמוכה איבדו הפיקדונות מכוח המשיכה שלהם, ואילו בסביבת ריבית גבוהה הם חוזרים למרכז הבמה כאפיק סולידי. מעקב אחר תנאי הבנקים מאפשר לחוסך לנצל את חלון ההזדמנויות בכל תקופה.

מדיניות הבנקים המרכזיים, ובראשם הפד, מכתיבה את המגמה העולמית ומשפיעה בעקיפין גם על הריבית בישראל. בבחירת פיקדון כדאי להשוות בין הצעות הבנקים, לבחון עמלות ותנאי שבירה, ולראות בו חלק מתמונת החיסכון הכוללת של משק הבית. בעמוד זה מרוכזות ידיעות ומדריכים בנושא.

    מציג דף 4 מתוך 4