הברחת כספים היא הכנסה או הוצאה של מזומן וכלים סחירים אחרים דרך מעברי הגבול בלי דיווח לרשויות, בניגוד לחוק איסור הלבנת הון. החוק מחייב הצהרה על סכומים החורגים מתקרה שנקבעה בתקנות, והפרתו חושפת את המבריח לחילוט הכסף, לעיצום כספי ולעיתים לכתב אישום פלילי.
הרציונל הוא מניעת מימון טרור, העלמת הכנסות מרשות המסים והזרמת רווחי פשיעה למערכת הפיננסית. בפועל נתפסים מדי שנה סכומים ניכרים במעברי הגבול היבשתיים ובנמלי התעופה, לעיתים בשיטות הסתרה יצירתיות. גם בעלי
מקצוע, ובהם עורכי דין ואנשי עסקים, מוצאים את עצמם מול הליכים בשל העברת כספי לקוחות בלי דיווח, ופסיקת בית המשפט העליון קבעה כללים לצורך הרשעה בעבירות הלבנת הון.
השופטים, בראשות חאלד כאבוב, הרחיבו את תחולת העבירות מסוג זה למקרים שבהם הנאשם צפה ברמת הסתברות גבוהה את התוצאה האסורה, גם אם לא היתה לו כוונה ישירה לכך. הפסיקה מתייחסת למקרים שבהם הפעולה היתה מתוכננת ומתוחכמת, נמשכה על פני תקופה ארוכה, וכללה סכומי כסף
משמעותיים
