בוררות

בוררות היא הליך ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, שבו הצדדים מסכימים למסור את הכרעת המחלוקת לידי בורר שנבחר על ידם או מונה לבקשתם. ההליך מוסדר בישראל בחוק הבוררות, והוא נפוץ במיוחד בסכסוכים מסחריים, בחוזי בנייה ובמחלוקות בין שותפים בחברות.
היתרונות
המיוחסים לבוררות כוללים בדרך כלל קיצור לוחות זמנים ביחס להליך שיפוטי רגיל, גמישות בסדרי הדין, חיסיון יחסי של ההליך ואפשרות לבחור בורר בעל מומחיות בתחום הנדון. מנגד, מצביעים מבקרים על עלויות שכר טרחת הבורר, על היעדר פומביות ועל היקף הביקורת השיפוטית
המצומצם:
פסק בוררות ניתן לביטול רק בעילות מוגדרות בחוק, ולא בשל טעות לכאורה בהכרעה.
בהסכמים מסחריים רבים נכללת תניית בוררות המחייבת פנייה להליך זה טרם פנייה לערכאות. פסק הבוררות טעון אישור בית המשפט כדי לקבל תוקף של פסק דין הניתן
לאכיפה.
לצד
הבוררות קיימים מנגנונים
חלופיים נוספים, ובהם גישור, שבו הצד השלישי מסייע לצדדים להגיע להסכמה אך אינו מוסמך להכריע.
ההליך מושך סכסוכים מסחריים גדולים בזכות חיסיון, מהירות ובחירת מומחה בתחום, אך פסק בורר ניתן לביטול רק
בעילות צרות, ולכן
הצדדים
שוקלים אותו מול גישור ומול התדיינות מלאה בבית משפט.
- פגיעה קשה בנס טכנולוגיות: תאלץ למחוק 21 מ' דולר כתוצאה מהסכם בוררות עם הראלהחברה תשלם להראל 9 מ' דולר ובנוסף לכך תמחק חייבים ונכסים אחרים הקשורים לחוזה עם הראל וכן הוצאות משפטיות של הבוררות והפרשה לחומ"ס בהיקף של 12 מיליון דולר
- מס הכנסה/מיסוי על שכר בוררות שהתקיימה בחו"ל/מחוזיבית המשפט המחוזי קבע כי שכר שקיבלה המערערת, פרופ' גבריאלה שלו, מרצה למשפטים, בגין בוררות שנערכה רובה בחו"ל ושולמה בחו"ל, אין דינו כדין הכנסה המופקת בישראל, מאחר והוראת משפטים ובוררות אינם מהווים משלח יד אחד. נקבע כי רק כאשר מדובר בעיסוק שנעשה דרך קבע בישראל בזמן הרלוונטי והנישום ממשיך לפעול בגדרו בחו"ל, ניתן לדבר על אותו משלח יד.
- משפחה/זכאות פרודה לפנסיית בעלה המנוח מ"אגד"/עליוןבית המשפט קבע, כי על אף האמור בהוראות התקנון האחיד לקרנות הפנסיה דהיום, זכאית המערערת לקצבת זקנה מקרן הפנסיה לגימלאות בעקבות פטירתו של בעלה-בנפרד, חבר אגד. נקבע, כי במהותם מהווים כספי הפנסיה "מזונות". כמו כן, הזכויות בפנסיה הוקנו לה בפסק הבורר שהכריע בין הצדדים ובאישור הפסק בביהמ"ש המחוזי. שני אלה הם "ערכאה שיפוטית מוסמכת" כאמור בתקנון
- בתימ"ש/פסק בורר שניתן בהיעדר סמכות עניינית/מחוזיבית המשפט קבע, כי על אף פסיקת ביהמ"ש העליון, לפיה ביה"ד הרבני אינו מוסמך לפסוק כבורר בעניינים אזרחיים, יש ליתן תוקף לפסק שכזה באשר הבקשה לביטולו בעילה זו הועלתה רק כשנתיים לאחר הפסיקה הנ"ל. חיזוק נוסף לכך מצא ביהמ"ש גם בתורת "הבטלות היחסית"
- ולדימיר גוסינסקי תובע את הכשרת הישוב: 34.4 מ' דולרבתוספת הפרשי ריבית והצמדה מאז יולי 1998. גוסינסקי הגיש את התביעה במסגרת הליכי בוררות המתקיימים כנגד חברת הבת "הכשרת תקשורת". מהחברה נמסר: "הטענות בתביעה מוכחשות על ידה וכן להערכתה אין כל בסיס לסכום הפיצוי הנתבע על ידי גוסינסקי"
- רמי וריטה דוחים את בקשת הבוררות של הליקוןטוענים באמצעות עוה"ד כץ וקוגן: "לא נסכים להשתקת הנושא בבוררות, הטענות חמורות וחייבות להתדיין בבית המשפט"
- אגוד לשכות המסחר רוצה בוררות חובה בשירותים חיונייםנשיא האיגוד, אוריאל לין: "לאחר השביתה - המסקנה ההכרחית היא שהגיעה השעה להעביר במדינה חוק שיקבע בוררות חובה בתחום זה"
- סימטרון לא תרשום הוצאות נוספות בדוחות הכספייםסימטרון מדווחת על פסק הבוררות בתביעת אומגה. החלטת הבורר אינה מחייבת את סימטרון לרשום הוצאות נוספות בדוחות הכספיים. אולם, על פי פסק הבוררות תשלם לאומגה 145,000 דולר
- בתימ"ש-בוררות/עיכוב הליכים והעברתם לבוררות/עליוןבית המשפט קיבל בקשה לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות, לאחר שנדחתה במחוזי, עקב שיהוי וויתור. נקבע, כי הגם שהבקשה הוגשה שנתיים לאחר הגשת התובענה, הרי שמכח הנסיבות, יש לראות בה כאילו הועלתה לראשונה (סעיף 5 לחוק הבוררות), ועל כן יש לקבלה
- המדינה תפצה ב-230 א' ש' על התרשלות של שופטתבית המשפט קיבל תביעה נגד המדינה בגין התרשלות השופטת (בדימ') טלגם, שבעקבות החלטתה הוצאו שלא כדין, כספי כינוס שהופקדו בקופת ביהמ"ש המדינה חויבה בפיצוי