כרטיסי אשראי

בשנת הקורונה הוציא הציבור הישראלי 347 מיליארד שקל, ירידה קלה של 1.1% בהשוואה לשנת 2019. עם זאת, קצב הגידול נעצר כאשר הממוצע בשלוש השנים שלפני-כן היה מעל ל-8% בשנה

היציאה מהסגר, הסרת ההגבלות וחג הפסח הובילו לזינוק חד בפעילות המשק. העלייה בהוצאות בעסקאות בבתי העסק עלתה ב-36%, היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים עלה ב-16.4%

בחודש ינואר נרשמה ירידה של 8.2% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי: ירידה של 30% במוצרי תעשייה 

בנק ישראל מפרסם את מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים למשקי הבית כפי שהיו במחצית הראשונה של 2020. בין היתר נכתב כי כמות הפעילות בני"ע גדלה בכ-50% וממוצע דמי כרטיס האשראי התייקר בכ-9% לעומת 2019

ההסכם להוזלת עמלות הסליקה, שמחליף את ההסכם שנחתם ב-2010 עם החברות, יחול על כלל הגופים הממשלתיים ויאפשר כבר ב-2021 חיסכון משמעותי ביחס לעמלה ששולמה ב-2020

כולנו רוצים להגיע לדירוג אשראי טוב, אבל מה זה אומר בעצם? ובכן, לפי חוק שנחקק בשנת 2004, המידע הפיננסי שלנו עובר לחברות האוספות נתונים על ההתנהלות הכלכלית הכוללת לקיחת הלוואות, הוצאות והכנסות ועוד. 

למרות הקורונה והסגרים, אנחנו משתמשים יותר בכרטיסי אשראי - בנובמבר השימוש בכרטיס גדל ב-6.8% לעומת אשתקד וב-10.4% לעומת חודש אוקטובר

קצב רכישות מוגבר הבוקר ואתמול - עלייה של 12%-14% ברכישות הציבור

לפי הנתונים שמפרסמת חברת שב"א המפעילה את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי שחרור הפעילות העסקית במשק והסרת ההגבלות הובילו לעלייה של 3.6% בהוצאות של הציבור בכרטיסי אשראי ביחס לנובמבר אשתקד

הנתונים העדכניים על הפעילות בכרטיסי אשראי לחודש ספטמבר מדגימים את השפעת הסגר על המשק הישראלי אשר הוכרז באמצע החודש, עם ירידה של כ-4.6% בהיקף הרכישות ביחס לחודש הקודם, אבל ביחס לאשתקד עדיין רכשנו יותר