חברות ארנק הן חברות בערבון מוגבל שהוקמו על ידי בעל מקצוע או מנהל בכיר, כשהתמורה על עבודתו האישית משולמת לחברה במקום ישירות אליו. המבנה מאפשר להשאיר רווחים בתוך החברה ולשלם מס חברות במקום מס שולי גבוה, ולדחות את המס הנוסף עד לחלוקת דיבידנד. רשות המסים
ראתה בכך שחיקה של בסיס המס, והערכות דיברו על אובדן הכנסות בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה. בעקבות כך נחקקו הוראות שמייחסות רווחים לא מחולקים לבעל המניות בנסיבות מסוימות, ובהמשך הורחבו הכללים בסוגיית הרווחים הכלואים. עבור שכירים בכירים, יועצים ובעלי מקצועות
חופשיים מדובר בשאלת מיסוי מהותית, והיא חוזרת בכל דיון של משרד האוצר על הרחבת בסיס המס.
מי באמת משלם הכי הרבה מס בישראל? מתברר שלא תמיד מי שמרוויח הכי הרבה, אלא מי שמרוויח בעיקר משכר. בעוד שכירים בכירים מגיעים לשיעורי מס של כמעט 50%, הכנסות מהון כמו דיבידנדים ורווחי השקעות נהנות מתקרת מס נמוכה יותר ודחייה נוחה של התשלום. זה לא תרגיל ולא
העלמת מס, אלא תוצאה של מדיניות שמבדילה בין עבודה להון, ויוצרת פרדוקס שמטלטל את רעיון הצדק החלוקתי
רייטינג