גירעון הוא מצב שבו ההוצאות עולות על ההכנסות בפרק זמן נתון. במונחים ממשלתיים, הגירעון התקציבי מתאר את הפער בין הוצאות המדינה לבין הכנסותיה ממסים וממקורות אחרים, והוא מהווה מדד מרכזי למצב הפיסקלי של המשק.
ממשלות מממנות את הגירעון באמצעות גיוס חוב,
ולכן גירעון מתמשך עלול להגדיל את החוב הציבורי ואת תשלומי הריבית עליו. רמת הגירעון משפיעה על דירוג האשראי של המדינה, על יציבותה הכלכלית ועל אמון המשקיעים, ולכן נקבעים לעיתים יעדי גירעון במסגרת מדיניות תקציבית.
היקף הגירעון מושפע ממחזור העסקים, מהוצאות
חריגות כמו בתקופות חירום, ומהחלטות מדיניות בנוגע למסים ולהוצאה הציבורית. האיזון בין ריסון הגירעון לבין הצורך בהשקעה ובתמיכה בפעילות הכלכלית עומד במרכז הדיון הכלכלי.
היקף הגירעון משפיע על עלות גיוס החוב של המדינה, על דירוג האשראי ועל ציפיות האינפלציה,
ולכן הוא מרכיב מרכזי בשיקולי בנק ישראל בעת קביעת הריבית במשק.
אורי אלון, יו"ר בנק לאומי ונשיא איגוד הבנקים, מתייחס בראיון לביזפורטל לאתגרים הכלכליים שמחכים לממשלה החדשה: הגירעון, תקציב הביטחון, הריבית, מחירי הדיור, התחרות במשק ודירוג האשראי. לדבריו, הדרך הנכונה היא להחזיר את יחס החוב למסלול יורד בהדרגה, לשמור
על עצמאות בנק ישראל ולהימנע מצעדים שעלולים לפגוע בצמיחה
הגירעון נמצא בירידה וזה מצוין. המדינה מרוויחה מההתעשרות של ההייטקיסטים כתוצאה מהגיוסים וההנפקות בהייטק. אז אולי במקום להתלונן על פערים בחברה (שההייטק דווקא מקטין) פשוט תעודדו את זה, תברכו על זה, תודו להם
הגירעון בישראל ממשיך במגמת הירידות - הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-264.9 מיליארד שקל, המשקפים גידול נומינלי של 28.9%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד וגידול של כ-15.6% ביחס ל-2019
בלידר שוקי הון מאמינים כי הבחירות מחדש עשויות להוביל להעלאת מיסים בהיקף של כ- 5-6 מיליארד שקל וקיצוץ רוחבי בסדר גודל של 2-3 מיליארד שקל. המע"מ צפוי לעלות ב- 1%
