אבטלה

שיעור האבטלה הוא מדד מרכזי לבריאות שוק העבודה והכלכלה, ומשקף את אחוז המובטלים מתוך כלל כוח העבודה — כלומר האנשים המעוניינים לעבוד ומחפשים עבודה באופן פעיל אך אינם מצליחים למצוא. המדד נחשב לאחד האינדיקטורים החשובים ביותר להערכת מצב השוק העבודה, והוא מתפרסם באופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל ועל ידי גופים מקבילים בעולם.
רמת האבטלה מושפעת ממגוון גורמים, ובהם קצב הצמיחה הכלכלית, מצב הביקוש במשק, מבנה שוק העבודה ומדיניות הממשלה. בתקופות של מיתון או משבר — כפי שאירע למשל במשבר הקורונה — שיעור האבטלה נוטה לזנק, ואילו בתקופות של צמיחה ופעילות ערה הוא יורד. עם זאת, אבטלה נמוכה מאוד עלולה דווקא להעיד על "התחממות" השוק וללחוץ את השכר והמחירים כלפי מעלה.
לשיעור האבטלה קשר הדוק למדיניות המוניטרית: בנקים מרכזיים בוחנים אותו לצד האינפלציה בעת קבלת החלטות ריבית, במסגרת האיזון בין עידוד התעסוקה לבין שמירה על יציבות מחירים. נתוני התעסוקה בארצות הברית, ובהם האבטלה בארה"ב, נחשבים לאירועים כלכליים מהמעלה הראשונה, המניעים את השווקים הפיננסיים בעולם כולו.
מעבר להיבט המקרו-כלכלי, לאבטלה השלכות חברתיות משמעותיות: היא פוגעת בהכנסות משקי הבית, מגדילה את הצורך ברשת ביטחון סוציאלית — ובכללה תשלום דמי אבטלה — ועלולה להוביל לעוני ולהעמקת פערים חברתיים. לכן, צמצום האבטלה והגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה נחשבים ליעדים מרכזיים במדיניות הכלכלית של ממשלות, לצד השקעה בהכשרות מקצועיות ובהתאמת כוח העבודה לצורכי המשק המשתנים.
- מספר המשרות הפנויות עלה אך עדיין נמוך ב-30% מלפני הקורונהבעקבות הקורונה נרשמה במחצית הראשונה של 2020 ירידה חדה במספר המשרות הפנויות; ברבעון השלישי התהפכה המגמה וחלה עלייה במספר המשרות הפנויות. עם תום השנה נרשמו 66 אלף משרות פנויות, לעומת כ-100 אלף לפני הקורונה
- נגמרה החגיגה - החל"תניקים שלא יחזרו לעבוד אחרי יוני יקבלו דמי אבטלה נמוכיםשירות התעסוקה מציע מודל של הפחתת דמי אבטלה, לצד הכשרה מקצועית למי שלא ימצא עבודה אחרי יוני
- האבטלה לא תחזור כ"כ מהר לשיעור שהייתה בו לפני הקורונהעם זאת, רכישות הציבור בכרטיסי אשראי נמצאת בעליה; קרן המטבע העולמית עדכנה את תחזיות הצמיחה כלפי מעלה
- 700 אלף מובטלים? הישראלים הוציאו כ-328 מיליון שקל בערב פסחבחג הפסח הישראלים הוציאו סכומים אדירים של כסף - עליה של 25% לעומת חג הפסח הנקי מקורונה ב-2019.
- החשב הכללי: "ללא תקציב יחסרו 70 מיליארד שקל במשרדי הממשלה"חשש ממשי לקיצוץ של 100 מיליארד שקל במשרדי הממשלה, זאת אם לא יעבור תקציב מדינה; סגן הממונה על התקציבים: "קיצוץ דרמטי של עשרות אחוזים; אתם יכולים לדמיין מה שיקרה" גפני: "דבר שלא היה מקום המדינה"
- הקיצוץ של 150 שקל בחודש לחוסך בפנסיות הוותיקות נדחה שובהחשבונות הפוליטיים יחזירו את קרנות הפנסיה הוותיקות לגירעונות של מיליארדי שקלים? הממשלה תדחה בפעם ה-5 את הקיצוץ, בחצי שנה שנה נוספת בתקווה ש'מישהו אחר יצטרך לטפל בזה'
- שיעור האבטלה באמצע נובמבר ירד ל-14.6%מסקר הלמ"ס עולה כי שיעור האבטלה הרחב ירד בכ-3.5 נקודות לעומת 18% בסוף אוקטובר. בעוד ש-130 אלף עובדים הוחזרו מחל"ת לעומת תקופת הסקר הקודמת, שיעורם של מחפשי העבודה (שיעור האבטלה הצר) עלה מעט ל-5.1%
- "אם הממשלה לא תתערב בנדל"ן, ישראל תחזור למעברות של שנות ה-50"במכתב של התאחדות בוני הארץ לממשלה, הם מזהירים מכמות התחלות הבנייה שלא תואמות את הצורך של השוק, מחנק אשראי לחברות בענף ומחסור בכוח אדם - שרק הולך להחמיר. האם בהתאחדות הם קצת מגזימים בכוונה?
- משרד האוצר יחלק מענקים של 2,000 שקל למובטלי הקורונהועדת העבודה והרווחה אישרה את הצעת שר האוצר, לפיה כל מי שששכרו נמוך מהממוצע ושולמו לו דמי אבטלה עבור תקופה של לפחות 100 ימים מאז פרוץ המשבר, יהיה זכאי למענק
- הלמ"ס: "העלייה בשכר מתמתנת; רבים מהעובדים במשק לא חזרו לעבודתם"מגמה מעורבת בנתוני השכר. מצד אחד השכר הממוצע גבוה ב-7.8% ביחס לאוגוסט 2019 אך הוא עדיין נמוך ב-4% מחודש יוני. השכר השוטף עלה ב-7.3% ל-11,578 שקל בממוצע; נרשמה ירידה של 7.8% במספר השכירים