משפט

מערכת המשפט בישראל היא הרשות השופטת והעצמאית של המדינה, והיא מתפקדת כעוגן הדמוקרטי המרכזי האחראי על אכיפת החוק, הגנה על זכויות האזרח ויישום כללי הממשל התקין. המערכת מורכבת משלוש ערכאות מרכזיות - בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים, ובית המשפט העליון, הפועל גם כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) ומהווה את הסמכות השיפוטית העליונה במדינה.
הדינמיקה של המערכת מושתתת על עקרון הפרדת הרשויות ועל עצמאותם המוחלטת של השופטים, דבר המאפשר להם לבקר את החלטות הממשלה והכנסת, לפרש את חוקי היסוד, ולפסוק בסכסוכים אזרחיים, פליליים ומנהליים ללא מורא פוליטי. עבור המגזר העסקי, שוק ההון והמשקיעים בישראל, למערכת המשפט יש חשיבות אסטרטגית עליונה; רמת האפקטיביות, המהירות והיציבות של פסיקותיה בתחומי הדינים העסקיים, הקניין הרוחני, חוקי התחרות והחוזים הן אלו שקובעות את מידת הוודאות המשפטית במשק.
פסיקות דרמטיות של בתי המשפט בנושאים מקרו-כלכליים, כגון אישור או פסילת רפורמות ממשלתיות, הסכמי תשתיות לאומיות או מהלכי מיסוי, מניעות את השווקים הפיננסיים בתוך דקות, משפיעות ישירות על שער השקל ועל מדדי הבורסה בתל אביב, ומכתיבות את נכונותם של תאגידים בינלאומיים להזרים הון ולהשקיע במשק המקומי.
- בג"ץ: הנהלת ביהמ"ש לא יכולה למנוע איתור של פסקי דין מ'תקדין לייט' בגוגל
ביהמ"ש קבע כי ההחלטה לאסור על אינדוקס פסקי הדין וההחלטות באתר "תקדין לייט", ניתנה בחוסר סמכות ואינה סבירה: "הדרך הנכונה למניעת פרסום מידע רגיש היא לוודא מעיקרא כי מידע זה אינו מצוי בפסק הדין"
- לשכת עוה"ד חזרה בה מבקשתה להפסיק את שירות "כל עובד" בתחום דיני העבודהלשכת עורכי הדין כשלה בניסיונה להפסיק את פעילות המאגר המקצועי "כל עובד" לציבור המעסיקים בתחום יחסי העבודה והשכר, וחזרה בה מבקשתה למתן צווי מניעה זמניים נגד חברת חשבים, מפעילת האתר. הצדדים הגיעו להסכמות על הגדרת הפעילויות המותרות שאינן מהוות הסגת גבול המקצוע, באופן התואם את עמדת החברה ואת הפסיקה האחרונה בעניין לבנת פורן