עד שבארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות... המשקיע הישראלי, מפנה את משאביו המתכלים ל"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".
לאחר ישיבה ממושכת על הגדר והבנה שמחירי הנדל"ן בטווח הנראה לעין לא מתכוונים לרדת. הציבור הישראלי מתחיל לגלות סימני קוצר רוח ומפנה את משאביו מערבה, לארה"ב.
הפער המקומם בין רכישת נכס בארץ, לבין הקלות הבלתי נסבלת של רכישת נכס בארה"ב, נותנת את אותותיה בשני קהלים עיקריים. מצד אחד הזוגות הצעירים, שבמקרה הטוב נאנקים תחת עול שכר הדירה הבלתי אפשרי ובמקרה הפחות טוב, חזרו לגור אצל ההורים. לעומת הציבור הישראלי בכללותו, שמוצא את עצמו ללא אפיק השקעה ונאלץ במסגרת חוסר התחרות במשק בכלל ובבנקים בפרט, להסתפק בריביות מעליבות לחסכונות שלו, מהם הוא נאלץ להיפרד לתקופות ארוכות מאוד.