פנחס ספיר
פנחס ספיר כיהן כשר האוצר בשתי תקופות בין 1963 ל-1974 ונחשב לאדריכל התיעוש והצמיחה של המשק הישראלי.
בתקופתו הוקמו והורחבו מפעלי תעשייה בפריפריה, נבנו תשתיות לאומיות והופנה הון ציבורי לענפים שנחשבו אסטרטגיים, בשיטת ניהול ריכוזית שבה הממשלה הכתיבה
במידה רבה את סדר העדיפויות של ההשקעה במשק. השיטה הזו האיצה תיעוש ותעסוקה, אך גם יצרה תלות של מגזרים שלמים בתקציב הממשלתי ובאשראי מכוון. דמותו מצוטטת עד היום בדיונים על מדיניות תעשייתית, על פיתוח הפריפריה ועל היקף מעורבותה הראויה של המדינה בכלכלה.
ספיר נודע ב"מחברת השחורה", שבה רשם התחייבויות וסיכומים עם תעשיינים, ראשי ערים ויזמים, סמל לשיטת ניהול אישית שבה השר הקצה אשראי, מענקים וקרקעות. לפני האוצר כיהן כשר המסחר והתעשייה, ורבות מהחברות שהוקמו בעידודו בעיירות הפיתוח היו תלויות בתקציב המדינה ובמשרד האוצר שנים רבות אחר כך.
- פנחס ספיר - המחברת השחורה, המפעלים ועיירות הפיתוח
מסובאלק ב-1906 עד 1975: שר האוצר שמשך השקעות, בנה תעשייה, וסירב לראשות הממשלה
