רשם החברות הוא הגוף הממשלתי האחראי על רישום החברות בישראל ועל ניהול מרשם החברות, ופועל במסגרת רשות התאגידים במשרד המשפטים. כל מי שמעוניין להתאגד ולפעול כחברה בערבון מוגבל נדרש להירשם אצל הרשם, לקבל מספר חברה ולעמוד בחובות הדיווח הקבועות בחוק החברות.
הרישום מעניק לחברה אישיות משפטית נפרדת מבעליה, המאפשרת לה להתקשר בחוזים, להחזיק נכסים ולתבוע ולהיתבע בשמה. הרשם מתעד פרטים מהותיים על החברה, ובהם שם, מען רשום, הון מניות, זהות הדירקטורים ובעלי המניות, וכן שעבודים הרשומים על נכסיה. חלק מהמידע פתוח לעיון
הציבור ומשמש לבדיקות רקע, לבדיקת נאותות ולהערכת סיכוני אשראי.
לצד הרישום, גובה הרשם אגרה שנתית מהחברות, ומי שאינה מסדירה את התשלום או את הגשת הדיווחים עלולה להיות מסווגת כחברה מפרת חוק, מעמד שגורר סנקציות ומגבלות על פעילותה. הרשם מטפל גם ברישום שינויים,
בשינויי שם, במיזוגים ובהליכי פירוק מרצון, ומהווה חוליה מרכזית ברגולציה על עולם התאגידים.
עבור יזמים ובעלי עסקים, ההתנהלות מול רשם החברות היא שלב הכרחי בהקמת פעילות עסקית מסודרת, ולעיתים כרוכה בליווי משפטי או חשבונאי. שקיפות המרשם תורמת לאמון בשוק, מסייעת
לספקים ולמלווים להעריך את מי שמולם, ומאפשרת אכיפה יעילה יותר של דיני התאגידים. בשנים האחרונות עברו חלק מהשירותים למערכות מקוונות, שמאפשרות רישום, תשלום אגרות והפקת נסח חברה באופן דיגיטלי, מהלך שקיצר תהליכים והנגיש את המידע לציבור הרחב.
היכרות עם אופן
ההתנהלות מול הרשם ועם חובות הדיווח מסייעת לבעלי חברות להימנע מקנסות ומעיצומים ולשמור על מעמד תקין של החברה לאורך זמן, במיוחד בעת גיוס הון, בקשת אשראי או כניסה לשותפויות עסקיות שבהן נבדק הרישום הרשמי.
עמדתם של רוכשי הדירות התקבלה על ידי המחוזי מרכז לוד, שאישר להחיות חברת נדל"ן שפורקה, במקביל למינוי עורך הדין שלהם לכונס נכסים לצורך רישום הזכויות בטאבו. בניגוד לעמדת משרד המשפטים, נקבע כי פיצול ההליך לשני הליכים נפרדים רק יכביד על הצדדים ויבזבז משאבים
שיפוטיים, ללא כל הצדקה עניינית