חנויות הן נקודות המכירה הבסיסיות בענף הקמעונאות, שבהן נמכרים מוצרים לצרכן הסופי. ענף הקמעונאות בישראל כולל מגוון רחב של פורמטים, החל מחנויות שכונתיות קטנות ועד לרשתות ארציות גדולות ומרכזי קניות. ברשתות שיווק גדולות מקובל להשתמש בניתוח נתוני מכירות ובכלי
בינה עסקית לצורך תכנון מלאי, מיקום סניפים חדשים ובחירת מבצעים המותאמים להעדפות הצרכנים באזור גיאוגרפי נתון.
בשנים האחרונות עובר ענף החנויות הפיזיות שינויים משמעותיים בעקבות התחזקות המסחר המקוון, המחייב רשתות קמעונאות להתאים את מודל הפעילות שלהן
ולשלב ערוצי מכירה דיגיטליים לצד החנות הפיזית, בגישה המכונה מסחר רב-ערוצי.
עלויות השכירות, כוח האדם וניהול המלאי מהוות מרכיבי הוצאה מרכזיים עבור בעלי חנויות, ורווחיות הענף מושפעת גם מרמת הצריכה הפרטית במשק ומהתחרות מול פלטפורמות מסחר בינלאומיות
המוכרות ישירות לצרכן הישראלי. חלק מרשתות החנויות בישראל אימצו בשנים האחרונות פורמט חנויות קטנות יותר בלב הערים, לצד סניפים גדולים בקניונים, במטרה להתאים את נוכחותן להרגלי הצריכה המשתנים של הציבור, לצד השקעה בחוויית קנייה ובשירות אישי כמענה לתחרות ההולכת
וגוברת מצד המסחר המקוון.
מספר הסניפים ומיקומם הם מהמשתנים המרכזיים בתוצאות רשתות הקמעונאות, ולכן הודעות על פתיחת סניפים אצל וולמארט
או אצל רשתות מקומיות נקראות כאיתות על הערכת ההנהלה לגבי הביקוש.
