ייסוף הוא התחזקות של מטבע מקומי מול מטבעות אחרים, ובהקשר הישראלי מדובר בעלייה בערך השקל מול הדולר והאירו. הייסוף נובע בדרך כלל מעודף היצע של מטבע חוץ, למשל בעקבות יצוא טכנולוגי חזק, השקעות זרות או המרות של גופים מוסדיים, ולעתים גם מציפיות לגבי הריבית
ומצב הביטחון. ההשפעה שלו כפולה: הוא מוזיל יבוא ומרסן את האינפלציה, אך שוחק את הכנסות היצואנים שנקובות בדולר ופוגע ברווחיות שלהם.
מסיבה זו מדובר באחד המשתנים המרכזיים שמעסיקים את בנק ישראל ואת
חדרי המסחר, וכל תנועה חדה בשער השקל מקבלת התייחסות מיידית. התערבות של הבנק המרכזי ברכישת מטבע חוץ נועדה למתן תנועות חדות, אך היא אינה משנה את המגמה הבסיסית.
מדד המחירים לצרכן האמריקאי הראה גידול שנתי של 7%, המקומי - 2.8%. פער זה לצד פעם הריביות השליליות בין הדולר לשקל תורם לצמצום היצע המט"ח לחוסנו של הדולר, מצב אותו ירצו לשמר בבנק המרכזי המקומי - כך על פי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו. ומה סבורים בבתי ההשקעות ובבנקים?
"כאן משלמים לעובדים בשקלים, ובניו יורק משלמים בדולרים, כך שהמהנדס הישראלי הופך ליקר יותר", מסבירים בהתאחדות התעשיינים. במיטב דש צופים פגיעה בכדאיות ההשקעה בישראל ובלאומי מעריכים שרכישת הדולרים של בנק ישראל תמשך. הצעה חדשה: גידור החוב הממשלתי
