הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

ביידן מנסה להרגיע לקראת נתוני האינפלציה הגבוהים ביותר מזה 40 שנה

הנתונים צפויים להיות הגבוהים ביותר מאז 1982 ולעמוד על 6.7% בשנה האחרונה. בשווקים ממתינים בדריכות לנתונים, אך ביידן ניסה אמש, באופן חריג, לרמוז כי למרות הנתונים הגרועים - "בהמשך יהיה טוב יותר ומחירים יירדו". בינתיים הפופולאריות שלו בשפל
נתנאל אריאל |

נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר יתפרסמו בקרוב והם צפויים להיות הגבוהים ביותר מאז 1982. על פי צפי הכלכלנים, בנובמבר יעלה המדד ב-0.7%, וישלים עלייה שנתית של 6.7%. 

בחודש אוקטובר נצפתה העלייה הגבוה ביותר מזה 31 שנים, כאשר המדד עלה ב-6.2% בחישוב שנתי, והנתונים היום צפויים לעקוף זאת.

ביידן: בהמשך יהיה יותר טוב ומחירים יירדו

מי שניסה אתמול, באופן חריג, לרכך את המכה בטרם תגיע, הוא לא אחר מאשר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שטען כי "הנתונים שיתפרסמו על האנרגיה אינם משקפים את המציאות של היום, ואינם משקפים את ירידות המחירים הצפויות בשבועות ובחודשים הבאים, כמו גם בשוק הרכב".

הבעיה עם הצהרות מהסוג הזה הן כמובן העובדה שיגיעו החודשים הבאים וההצהרות יעמדו בהן למבחן.

ביידן הוסיף וטען כי העברת תוכנית הסיוע הענקית של 1.75 טריליון דולר "תסייע לבנות בחזרה עתיד חברתי טוב יותר" וכי התוכנית שלו תוביל לירידת מחירים במשק. בינתיים הפופולאריות של ביידן נפלה לשפל של 40%, בדומה ל-39% של הנשיא הקודם דונלד טראמפ בסוף כהונתו, כאשר ביום רביעי האחרון אמרו בסקר של אוניברסיטת מונמות' (Monmouth) שלושה מכל עשרה אמריקאיים כי מה שמדאיג יותר מכל את משפחתם הוא מצב חשבון הבנק שלהם, או האינפלציה - יותר מאשר בעיות אחרות, כולל מגיפת הקורונה.

גם יועצו הכלכלי של ביידן, בריאן דיזה, המשיך בקו של ביידן וטען כי "הנתונים האלה בהגדרה מסתכלים אחורה ולכן הם לא תופסים תנועות מחירים אחרונות, במיוחד בתחומי האנרגיה", תוך שהוא מציין כי חלה ירידה של תשעה סנט במחירי הבנזין. לטענתו, מחירי הדלק ב-20 מדינות בארה"ב נמצאים מתחת לממוצע של 20 השנים האחרונות וכי זה יקרה בשבועות הקרובים גם במדינות נוספות בארה"ב.

לדבריו, "ירידה דרמטית מאוד" במחירי הגז הטבעי תעזור גם לקראת עונת החימום בחורף. הוא ציין גם ירידות בעלויות המשלוח ובסחורות מסוימות, כולל חיטה, כמו גם ירידה במחירי המכוניות המשומשות בסיטונאות - שיתגלגלו בתורם להורדה במדד המחירים לצרכן.

לדברי דייזי "רוב החזאים צופים שהאינפלציה תתמתן "משמעותית" במהלך 2022 - אך גם הוא עוד לא בטוח שהגרוע מכל עוד לא הגיע ואמר כי "עליות המחירים יתבססו לטווח ארוך".

עם זאת, יצוין כי מדד הליבה של נובמבר, שאינו כולל רכיבי מזון ואנרגיה, צפוי גם הוא לעלות להצביע על עלייה שנתית של 4.9% לעומת 4.6% בחודש הקודם, כך על פי רויטרס.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשעה זו החוזים העתידיים בוול סטריט עולים ב-0.4% בהמתנה לנתוני האינפלציה. המשך הלחצים האינפלציוניים גבוהים, מגיעים לאחר ההודאה בסנאט של יו"ר הפדרזל ריזרב, ג'רום פאואל, כי האינפלציה לא באמת זמנית, וזאת לאחר משנה שהפד' מנסה לשדר שהיא כן - בישיבתו בשבוע הבא הפד' ייאלץ לבחור האם הוא חוזר לנסות להילחם באינפלציה או להמשיך לתמוך בפתיחת הכלכלה מחדש אחרי הקורונה. בהחלט סיטואציה קשה למקבלי ההחלטות האמריקאיים, אך נדמה כי הפד' כבר החליט כי עליו לשוב להיאבק באינפלציה, ופאואל כבר אמר באותו שימוע בסנאט כי הפד' ידון על הגברת סיום רכישות האג"ח (טפרינג) בישיבה הקרובה.

בנוסף, יתפרסמו היום גם נתוני מאקרו נוספים כמו סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן והתקציב הפדרלי של חודש נובמבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.