וורן באפט
צילום: טוויטר

ברקשייר האת'וויי מביטה קדימה - האתגר שלאחר עידן באפט

בעוד מניית הקונגלומרט רושמת זינוק של 17%, המשקיעים מתמקדים בשאלות הירושה וההשלכות של פרישת 'האורקל מאומהה' שיחגוג בקרוב 95

אדיר בן עמי | (4)

בעוד מניית ברקשייר האת'וויי Berkshire Hathaway Inc 1.2%   רושמת עלייה מרשימה של 17% מתחילת השנה – הישג יפה בהשוואה למדד S&P 500 שנותר מאחור בפער של 23 נקודות – לקראת פגישת המשקיעים השנתית, המבט של המשקיעים מופנה דווקא לשאלה הבלתי נמנעת: כיצד תיראה החברה ביום שאחרי וורן באפט?


לקראת האסיפה השנתית המתקרבת ב-3 במאי באומהה, נברסקה, הספקולציות גוברות. המשקיע האגדי, שיחגוג 95 באוגוסט הקרוב, רמז במכתבו האחרון לבעלי המניות כי העברת המושכות לגרג אייבל, יורשו המיועד, תתרחש "בקרוב".


"המנכ"ל האייקוני ביותר בהיסטוריה"

הנתונים מדברים בעד עצמם: צמיחה פי 40,000 מאז 1965. מחברה טקסטיל כושלת, הפך באפט את ברקשייר לענקית בשווי 1.2 טריליון דולר – מקום שביעי ברשימת החברות הגדולות בעולם, אחרי אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אלפאבית, אמזון ומטא. עבור משקיעים ותיקים, התוצאה היא עושר עצום, כאשר רבים מחזיקים במניות בשווי העולה על 100 מיליון דולר. אך בצל ההצלחה החששות גוברים. "הוא המנכ"ל האייקוני ביותר בהיסטוריה," מסביר מאייר שילדס, אנליסט ב-KBW. "משקיעים רבים מחזיקים במניה בגלל וורן באפט, לא בגלל ברקשייר עצמה."


נדמה שהמשקיעים עדיין לא מתמחרים את הסיכון. מניות החברה נסחרות בהערכת יתר היסטורית – 1.7 פעמים הערך בספרים, השיעור הגבוה ביותר מאז 2007. יחס המחיר לרווח עומד על 25, פרמיה משמעותית ביחס למדד S&P 500. בעוד שבשנים עברו נסחרה המניה בהנחה מול ערכה הפנימי המוערך, כעת היא נסחרת בפרמיה.


אפילו באפט עצמו נראה סקפטי לגבי המחיר הנוכחי. בניגוד ל-2020-2021, כאשר החברה רכשה חזרה מניות בהיקף של 24 מיליארד דולר בשנה, מאז מאי 2024 ועד מרץ האחרון לא בוצעו רכישות עצמיות כלל. זהו איתות ברור מהמשקיע האגדי שהמניה יקרה מדי.


למרות זאת, מצבה הפיננסי של החברה איתן כפי שלא היה מעולם. קופת המזומנים תפחה ל-318 מיליארד דולר בסוף 2024, בעקבות מכירות נטו של מניות בהיקף 134 מיליארד דולר בשנה שעברה, בעיקר ממניות אפל. הרווח התפעולי השנתי (ללא רווחי השקעות) עומד על 45 מיליארד דולר אחרי מסים.


אסיפת המשקיעים

באסיפה הקרובה, יחלוק באפט את הבמה עם אייבל ועם אג'יט ג'יין, ראש מחלקת הביטוח. שינוי משמעותי השנה: מקטע השאלות והתשובות קוצר בכשעה  – אולי סימן להתחשבות בגילו המתקדם של באפט. "המשקיעים יתמקדו לא רק בתחזיות הכלכליות ובאסטרטגיה, אלא גם באיך באפט נראה ומתנהג," מציינת קתרין סייפרט, אנליסטית ב-CFRA. "זו ההזדמנות היחידה בשנה לראות אותו פנים אל פנים."

קיראו עוד ב"גלובל"


השאלה המרכזית נותרה: מה יקרה אחרי באפט? גרג אייבל, שעלה לתפקידו הנוכחי ב-2018 לאחר שניהל את עסקי השירותים של החברה, מנהיג כבר כעת את העסקים הלא-ביטוחיים בפועל. באפט שיבח את גישתו המעורבת יותר, בניגוד לסגנון הניהול המרוחק שאפיין את באפט עצמו.


אך מעבר לאייבל, משפחת באפט צפויה למלא תפקיד מכריע. שלושת ילדיו – הווארד, סוזן ופיטר – ישלטו בנאמנות שתחזיק במניותיו לאחר מותו. עם 30% מזכויות ההצבעה (למרות החזקה של 14% בלבד בהון), השפעתם תהיה משמעותית בשנים הראשונות, אם כי תפחת בהדרגה עם הזמן כשהמניות יועברו לקרנות צדקה.


המשפחה, בדומה לבאפט, צפויה להתנגד לפירוק הקונגלומרט – חשש שבאפט הביע לא פעם. בצוות הניהולי עשויים לחול שינויים נוספים: ג'יין, בן 73, עשוי לפרוש וכנראה יוחלף על ידי ג'ו ברנדון, ששימש בעבר כמנהל אלגהני לפני רכישתה על ידי ברקשייר. מנהלי ההשקעות טוד קומבס וטד וסלר, המנהלים כיום כ-10% מתיק המניות, עשויים לקבל אחריות על כולו.


שאלה בוערת נוספת: האם החברה תתחיל לחלק דיבידנדים? באפט התנגד לכך תמיד, בטענה שהכסף מנוהל טוב יותר בידיו. אך לאחר פרישתו, אייבל עשוי להתקשות להצדיק מדיניות זו. "חלוקת דיבידנד תהווה דרך טובה להפגין מנהיגות מבלי לשנות את התרבות הארגונית," מעריך שילדס.


בטווח הקצר

בטווח הקצר, המשקיעים תוהים אם ברקשייר ניצלה את הטלטלה האחרונה בשוק המניות להשקעות חדשות. אך שילדס סבור שהציפיות לרכישות גדולות עלולות להתבדות. "מלבד תקופה קצרה ב-2022, באפט היה שמרני להפליא בשנים האחרונות." צבירת המזומן העצומה עשויה לשרת מטרה אחרת: לאפשר לאייבל לרכוש מניות בחזרה במקרה של צניחה במחיר לאחר פרישת באפט.


האם צפויה רכישת ענק בסגנון "פיל" כפי שבאפט מכנה זאת? הסיכויים נמוכים. רכישתה האחרונה הגדולה של ברקשייר – פרסיז'ן קסטפארטס ב-2016 תמורת 34 מיליארד דולר – נחשבת לאכזבה. החברה נפגעה קשות בתקופת הקורונה, והכנסותיה כיום בקושי שוות לאלו שלפני עשור, בעוד שה-S&P 500 שילש את ערכו. גם רכישת פיילוט תמורת 13 מיליארד דולר בשלושה שלבים (2017-2024) נחשבת להצלחה מתונה בלבד, עם ירידה של 42% ברווחים לפני מס בשנה האחרונה.


עם זאת, ישנן כמה אפשרויות על הפרק: רכישת 72% הנותרים של אוקסידנטל פטרוליום, השתלטות על בוני בתים גדולים כמו D.R. הורטון או טול ברדרס שמייסדיהם המרכזיים נפטרו, או אפילו פפסיקו הנמצאת בשפל של חמש שנים – אם כי נאמנותו ארוכת השנים לקוקה-קולה עשויה למנוע זאת.


לצד שאלות אלו, המשקיעים ירצו לשמוע על יחידות מפתח בחברה: מסילת הרכבת ברלינגטון נורת'רן סנטה פה, הסובלת משולי רווח נמוכים יחסית לתעשייה; ברקשייר האת'וויי אנרגיה, מהמפעילות הגדולות של אנרגיה מתחדשת בארה"ב; וגייקו, חברת ביטוח הרכב שעברה התאוששות תחת ניהולו של קומבס, אך עדיין מתקשה לעמוד בקצב של פרוגרסיב המתחרה, שעקפה אותה למקום השני בתעשייה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בא 28/04/2025 07:18
    הגב לתגובה זו
    שטחים ענקיים באמזונס או באיזןר אחר ופשוט נותנים מרחב נשימה לאלפי מינים של בעלי חיים ..כרגע כול שנה נעלמים אלפי מינים!! !
  • 2.
    כתבה מעולה (ל"ת)
    כתבה מאלפת 28/04/2025 05:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ברקשייר היא באפט (ל"ת)
    בא 28/04/2025 02:03
    הגב לתגובה זו
  • ומאנגר זל (ל"ת)
    אנונימי 28/04/2025 09:18
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?

יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.

מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.

בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.

מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.

וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45%   , פלנטיר Palantir 1.65%    או רובין הוד Robinhood 2.58%   מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.