שווי תיק הנכסים של הציבור ירד במחצית הראשונה של 2008 ריאלית ב-4.6 אחוזים, ובכך קטע 3 שנים רצופות של שיעורי גידול ריאליים מהירים של התיק שעמדו על למעלה מ-10 אחוזים לשנה, כך ע"פ נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום.

ההתפתחויות בתיק הנכסים במחצית הראשונה של השנה הושפעו בעיקר מהמשבר הפיננסי העולמי, מעליית שיעורי האינפלציה ומהתחזקות השקל ביחס לדולר. כמו כן, השפעתן ארוכת הטווח של הרפורמות המבניות שבוצעו בשנים האחרונות נתנו את אותותיהן, ע"פ בנק ישראל.

המשבר הפיננסי העולמי, שהחל בארה"ב הוביל לעלייה בהערכות הסיכון בשווקים הפיננסיים ולהתמתנות תחזיות הצמיחה. בעקבות המשבר גברה מאד התנודתיות בשווקים, שערי המניות ירדו ומרווחי הסיכון בשוקי האג"ח עלו. "להתפתחויות אלה הייתה השפעה על הרכב תיק הנכסים של הציבור במחצית הראשונה של השנה", מציינים היום הכלכלנים בבנק ישראל.

בתוך כך , ירד חלקן של המניות בתיק והגיע ביוני ל- 20.8 אחוזים לעומת 24.3 אחוזים בסוף 2007 ו-25 אחוזים באוקטובר אשתקד. ירידת שערי המניות התרחשה לאחר 5 שנים של עליות רצופות, והיא משקפת את הציפיות להתמתנות רווחיות החברות והעלייה בהערכות הסיכון.

גם שיעור ההשקעה בחו"ל רשם ירידה חדה והגיע ביוני ל-8.8 אחוזים מהתיק, לעומת 9.9 אחוזים בדצמבר ו-11.3 אחוזים ביוני אשתקד. לירידת שיעורי ההשקעה בחו"ל תרמה גם התחזקות השקל ביחס לדולר, אשר יוסף במהלך המחצית הראשונה של השנה בכ-13 אחוזים. טרם המשבר הפיננסי, ביולי 2007, היו שיעורי ההשקעה בחו"ל במגמת עלייה.

נציין בהקשר זה כי בלטו במימושי ההשקעות משקי הבית באמצעות קרנות הנאמנות וכן קופות הגמל וחברות הביטוח, בעוד שקרנות הפנסיה הוסיפו והגדילו את השקעותיהם בחו"ל גם בתקופת המשבר.

עלייה חדה בהשקעה באגרות החוב צמודות מדד

במקביל לירידת חלקן של המניות וההשקעות בחו"ל, עלה במידה ניכרת חלקם של הנכסים הצמודים למדד, לראשונה מאז 2002 והגיע לשיעור של 34.6 אחוזים מהתיק לעומת 30.2 אחוזים בסוף 2007. (גם בניכוי איגרות החוב המיוחדות של קרנות הפנסיה, שנוספו לתיק בפברואר עלה חלקם של הנכסים הצמודים, אם כי בשיעור מתון יותר-32.1 אחוזים). "עליית חלקם של הנכסים הצמודים התרחשה בעקבות העלייה בסיכוני האינפלציה ובשנאת הסיכון", כותבים הכלכלנים ומציינים במיוחד את עליית חלקן של אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות הצמודות, שהגיעו ביוני ל-13.2 אחוזים מהתיק לעומת 11.8 אחוזים בסוף 2007.

עליית חלקן של אגרות החוב הקונצרניות, אשר רובן צמודות למדד היא תוצאה של עליות שערי האג"ח הצמודות בשיעור של כ- 6 אחוזים עד יוני (הגבוהה מהאינפלציה המצטברת באותה תקופה - 2.3 אחוזים) וכן כתוצאה מהמשך הנפקות האג"ח של הסקטור הפרטי, אם כי בקצב מתון בהרבה מאשר ב-2007. בבנק ישראל מציינים, כי "בעוד ששוויין של אגרות החוב הקונצרניות בדרוג גבוה עלה, הרי ששווין של אלה בדרוג הנמוך או הלא מדורגות ירד - ביטוי נוסף לעלייה בהערכות הסיכון".

הקרנות הכספיות דוחפות את החזקת הנכסים הלא צמודים מעלה

חלקם של הנכסים הלא צמודים עלה במחצית הראשונה של השנה, לאחר שמאז 2005 היה במגמת ירידה. "עלייה זו נובעת מהתפתחותן של הקרנות הכספיות השקליות שהושקו לראשונה בראשית 2008", אומרים בבנק ישראל. "קרנות אלה משקיעות רק בנכסים שקליים לטווח קצר החשופים פחות לסיכוני האינפלציה".

בקרנות אלה נצברו במהלך המחצית הראשונה של השנה כ-12 מיליארדי שקל והן מקנות לציבור המשקיעים בהן אפיק השקעה נוח הנושא בד"כ תשואה גבוהה מעט מזו של הפיקדונות השקליים, ללא עלייה משמעותית בסיכון. זאת ועוד - בתקופה של עלייה באינפלציה יש להחזקה של קרן שקלית יתרון מס לעומת החזקה ישירה של פיקדון. בעוד שהריבית על פיקדונות שקליים חייבת במס בשיעור של 15 אחוזים על הרווח הנומינלי הרי שמשקיע בקרן כספית משלם מס של 20 אחוזים על הרווח הריאלי, כלומר על הרווח בניכוי האינפלציה.

התפתחותן של הקרנות הכספיות, מסבירה גם חלק מהגידול השנה בשיעורם של הפיקדונות השקליים - מ-19.2 אחוזים מהתיק בסוף 2007 ל-19.6 אחוזים ביוני השנה. קרנות אלה משקיעות בעיקר בפיקדונות שקליים ובמק"ם - נכסים לא צמודים לטווח קצר בהם מותר להן להשקיע. העלייה בשיעורם של הפיקדונות השקליים התרחשה לאחר מספר שנים של ירידה רציפה, על רקע הרפורמה במס ושיעורי הריבית הנמוכים במשק.

ירידה בפיקדונות המט"ח

בניגוד לגידול שנרשם בחלקם של הפיקדונות השקליים, חלקם של הפיקדונות במט"ח ירד השנה ירידה חדה (מ-6.9 אחוזים מהתיק בסוף 2007 ל-6.1 אחוזים ביוני) בעקבות הייסוף החד בשערו של השקל כנגד הדולר והאירו אשר שחק את יתרת הפיקדונות במונחי שקלים ובנוסף, הניע משקיעים לחפש חלופות השקעה אחרות. כתוצאה מכך רכיב הפיקדונות בכללותו הוסיף וירד ושיעורו בתיק הגיע ל-30.9 אחוזים לעומת 31.4 אחוזים בסוף 2007.