בנק ישראל מנתח את תיק הנכסים: המשקיעים יצאו ממניות ופדו קרנות נאמנות וקופות גמל
שווי תיק הנכסים של הציבור ירד במחצית הראשונה של 2008 ריאלית ב-4.6 אחוזים, ובכך קטע 3 שנים רצופות של שיעורי גידול ריאליים מהירים של התיק שעמדו על למעלה מ-10 אחוזים לשנה, כך ע"פ נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום.
ההתפתחויות בתיק הנכסים במחצית הראשונה של השנה הושפעו בעיקר מהמשבר הפיננסי העולמי, מעליית שיעורי האינפלציה ומהתחזקות השקל ביחס לדולר. כמו כן, השפעתן ארוכת הטווח של הרפורמות המבניות שבוצעו בשנים האחרונות נתנו את אותותיהן, ע"פ בנק ישראל.
המשבר הפיננסי העולמי, שהחל בארה"ב הוביל לעלייה בהערכות הסיכון בשווקים הפיננסיים ולהתמתנות תחזיות הצמיחה. בעקבות המשבר גברה מאד התנודתיות בשווקים, שערי המניות ירדו ומרווחי הסיכון בשוקי האג"ח עלו. "להתפתחויות אלה הייתה השפעה על הרכב תיק הנכסים של הציבור במחצית הראשונה של השנה", מציינים היום הכלכלנים בבנק ישראל.
בתוך כך , ירד חלקן של המניות בתיק והגיע ביוני ל- 20.8 אחוזים לעומת 24.3 אחוזים בסוף 2007 ו-25 אחוזים באוקטובר אשתקד. ירידת שערי המניות התרחשה לאחר 5 שנים של עליות רצופות, והיא משקפת את הציפיות להתמתנות רווחיות החברות והעלייה בהערכות הסיכון.
גם שיעור ההשקעה בחו"ל רשם ירידה חדה והגיע ביוני ל-8.8 אחוזים מהתיק, לעומת 9.9 אחוזים בדצמבר ו-11.3 אחוזים ביוני אשתקד. לירידת שיעורי ההשקעה בחו"ל תרמה גם התחזקות השקל ביחס לדולר, אשר יוסף במהלך המחצית הראשונה של השנה בכ-13 אחוזים. טרם המשבר הפיננסי, ביולי 2007, היו שיעורי ההשקעה בחו"ל במגמת עלייה.
נציין בהקשר זה כי בלטו במימושי ההשקעות משקי הבית באמצעות קרנות הנאמנות וכן קופות הגמל וחברות הביטוח, בעוד שקרנות הפנסיה הוסיפו והגדילו את השקעותיהם בחו"ל גם בתקופת המשבר.
עלייה חדה בהשקעה באגרות החוב צמודות מדד
במקביל לירידת חלקן של המניות וההשקעות בחו"ל, עלה במידה ניכרת חלקם של הנכסים הצמודים למדד, לראשונה מאז 2002 והגיע לשיעור של 34.6 אחוזים מהתיק לעומת 30.2 אחוזים בסוף 2007. (גם בניכוי איגרות החוב המיוחדות של קרנות הפנסיה, שנוספו לתיק בפברואר עלה חלקם של הנכסים הצמודים, אם כי בשיעור מתון יותר-32.1 אחוזים). "עליית חלקם של הנכסים הצמודים התרחשה בעקבות העלייה בסיכוני האינפלציה ובשנאת הסיכון", כותבים הכלכלנים ומציינים במיוחד את עליית חלקן של אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות הצמודות, שהגיעו ביוני ל-13.2 אחוזים מהתיק לעומת 11.8 אחוזים בסוף 2007.
עליית חלקן של אגרות החוב הקונצרניות, אשר רובן צמודות למדד היא תוצאה של עליות שערי האג"ח הצמודות בשיעור של כ- 6 אחוזים עד יוני (הגבוהה מהאינפלציה המצטברת באותה תקופה - 2.3 אחוזים) וכן כתוצאה מהמשך הנפקות האג"ח של הסקטור הפרטי, אם כי בקצב מתון בהרבה מאשר ב-2007. בבנק ישראל מציינים, כי "בעוד ששוויין של אגרות החוב הקונצרניות בדרוג גבוה עלה, הרי ששווין של אלה בדרוג הנמוך או הלא מדורגות ירד - ביטוי נוסף לעלייה בהערכות הסיכון".
הקרנות הכספיות דוחפות את החזקת הנכסים הלא צמודים מעלה
חלקם של הנכסים הלא צמודים עלה במחצית הראשונה של השנה, לאחר שמאז 2005 היה במגמת ירידה. "עלייה זו נובעת מהתפתחותן של הקרנות הכספיות השקליות שהושקו לראשונה בראשית 2008", אומרים בבנק ישראל. "קרנות אלה משקיעות רק בנכסים שקליים לטווח קצר החשופים פחות לסיכוני האינפלציה".
בקרנות אלה נצברו במהלך המחצית הראשונה של השנה כ-12 מיליארדי שקל והן מקנות לציבור המשקיעים בהן אפיק השקעה נוח הנושא בד"כ תשואה גבוהה מעט מזו של הפיקדונות השקליים, ללא עלייה משמעותית בסיכון. זאת ועוד - בתקופה של עלייה באינפלציה יש להחזקה של קרן שקלית יתרון מס לעומת החזקה ישירה של פיקדון. בעוד שהריבית על פיקדונות שקליים חייבת במס בשיעור של 15 אחוזים על הרווח הנומינלי הרי שמשקיע בקרן כספית משלם מס של 20 אחוזים על הרווח הריאלי, כלומר על הרווח בניכוי האינפלציה.
התפתחותן של הקרנות הכספיות, מסבירה גם חלק מהגידול השנה בשיעורם של הפיקדונות השקליים - מ-19.2 אחוזים מהתיק בסוף 2007 ל-19.6 אחוזים ביוני השנה. קרנות אלה משקיעות בעיקר בפיקדונות שקליים ובמק"ם - נכסים לא צמודים לטווח קצר בהם מותר להן להשקיע. העלייה בשיעורם של הפיקדונות השקליים התרחשה לאחר מספר שנים של ירידה רציפה, על רקע הרפורמה במס ושיעורי הריבית הנמוכים במשק.
ירידה בפיקדונות המט"ח
בניגוד לגידול שנרשם בחלקם של הפיקדונות השקליים, חלקם של הפיקדונות במט"ח ירד השנה ירידה חדה (מ-6.9 אחוזים מהתיק בסוף 2007 ל-6.1 אחוזים ביוני) בעקבות הייסוף החד בשערו של השקל כנגד הדולר והאירו אשר שחק את יתרת הפיקדונות במונחי שקלים ובנוסף, הניע משקיעים לחפש חלופות השקעה אחרות. כתוצאה מכך רכיב הפיקדונות בכללותו הוסיף וירד ושיעורו בתיק הגיע ל-30.9 אחוזים לעומת 31.4 אחוזים בסוף 2007.
מקרון צרפתצרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהאם המעבר של כורי הביטקוין למרכזי AI באמת משתלם?
חברות רבות ממירות את כריית המטבעות ואת כח המיחשוב שלהן לטובת מרכזי נתונים לטובת הבינה המלאכותית ועוברות מ-Proof of Work ל-Proof of Compute, האם זה אכן מהלך משתלם?
בשנים האחרונות עולם הקריפטו מתבגר ונכנס יותר ויותר לתוך העולם הפיננסי "הישן". המטבעות היציבים צוברים לגיטמיציה, נכסי קריפטו עתידים לשמש כערובה למשכנתאות ורשות שוק ההון האמריקאית שוקלת להשתמש בשוק הקריפטו להשקעות פנסיוניות. על פניו, הקריפטו כולו התבסס היטב בעולמות הפיננסיים.
אך עם זאת, לאור שחיקה ברווחים, מודל העבודה של החברות "המסורתיות" לכריית ביטקוין וקריפטו מתחיל לעבור שינוי משמעותי. ממודל עבודה שכלל השקעות מסיביות בחומרה כדי לקבל מטבעות חדשים, מה שהצריך צריכת חשמל אדירה, הוצאות קירור ותחזוקה שוטפת לחוות שרתים שפועלות לאורך כל שעות היממה, תוך כדי רגישות גבוהה למחיר הביטקוין והאלטים - החברות משנות את המיקוד העסקי ומוסיפות לפעילות שלהן הקמה ותפעול של הקמה והפעלה של מרכזי מחשוב עתירי אנרגיה לטובת פעילות בינה מלאכותית, לאור צורך הולך וגובר וסכומי עתק שמושקעים בסקטור שמבטיח מהפיכה חדשה, אך האם זוהי השקעה משתלמת לטווח הארוך?
כרייה משתנה והצורך בהסתגלות
בעבר, מודל הכרייה של ביטקוין התבסס על תחרות בין כורים (ASICs) בפתרון חידות חישוביות, תלות ישירה במחיר המטבע, רמת קושי גוברת ועלויות
אנרגיה. האירוע של חציית התגמול (halving) שהתרחש ב-2024, הוריד את התגמול ל-3.125 ביטקוין לבלוק, ובכך שחק את שולי הרווח. במקביל, רמת הקושי החישובי זינקה ונדרש יותר ויותר חשמל כדי לקבל את אותה התמורה. עלויות חשמל וקירור הפכו קריטיות, וההכנסה מהכרייה נעשתה תנודתית
יותר. במקביל, עליית ה-AI פתחה סקטור חדש שנזקק לכמויות עיבוד עצומות, עם דגש על זמינות מיידית של תשתיות. וכך, המעבר היה מתבקש: חברות הכרייה כבר יושבות על שטח, מחזיקות בתשתיות חשמל, קירור ותמסורת, והמעבר לספק תשתיות ל-AI.
תשתיות ישנות, הזדמנויות
חדשות
המעבר של חברות כרייה למרכזי AI ו-HPC (מחשוב בעל ביצועים גבוהים) אמנם דורש התאמות, אך מתבסס על יתרונות קיימים: גישה לחשמל מוזל או מסובסד, מערכות קירור פעילות, קרקעות מתועשות ורישיונות קיימים. חברות כמו Bitdeer Bitdeer
Technologies, IREN שזינקה 198% בשנה האחרונה Iris Energy שזינקה כ-580% בשנה האחרונה, ו־HIVE HIVE Digital Technologies, שזינקה 73% בשנה האחרונה, כבר משתמשות באותן תשתיות
קיימות כדי לארח עומסי עבודה חדשים של AI. על פי דוחות אחרונים, שירותי AI יכולים להניב הכנסה גבוהה פי 25 ל-kWh לעומת כרייה. מעבר לכך, חברות רבות מצליחות לגייס חוזים ארוכי טווח בתחום ה-AI, מה שכמעט ולא מתאפשר בכרייה, בשל התנודתיות הטבועה במחיר המטבע.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, המשקיעים בשוק ההון כבר לא בוחנים את חברות הכרייה לפי ה-Hashrate ( בלבד, אלא לפי מידת ההתאמה שלהן להפוך לחברות תשתית מחשוב. זה מתבטא בזינוק בערך המניות של חברות כמו Cipher Cipher Mining Technologies ו-IREN,
בעקבות חדשות על עסקאות בתחום ה-AI וה-HPC.
