בני שרביט: "את מחיר הדפסת הכספים בארה"ב ישלמו ביציאה מהמשבר"

הדולר האמריקני, שביצע עד לפני כשבועיים מהלך התאוששות מרשים ונגע כמעט ב-4.26 שקלים, חטף מכה קשה מאז וביצע תיקון חד כלפי מטה. בשבוע שעבר, ובעיקר בשני ימי המסחר האחרונים התעצמה ההדרדרות של השטר הירוק והוא התקרב במהירות לרמה ה-4 שקלים, הפעם מלמעלה. ביום שישי נפל הדולר בעוד 0.64% ושערו היציג נקבע על 4.02 שקלים.

הסיבה העיקרית לנפילה המהירה של הדולר היתה ההכרזה המפתיעה של הפדרל ריזרב ביום רביעי בערב (20:15 שעון ישראל) כי הוא מתחיל לפעול בשוק האג"ח הממשלתי וירכוש אג"חים לטווח ארוך בכ-300 מיליון דולר, ובנוסף ירכוש MBS בכ-750 מיליארד דולר.

בני שרביט, סמנכ"ל השקעות במנורה, אומר בשיחה עם Bizportal כי "הפדרל ריזרב הפתיע את השוק גם בעצם ההודעה וגם בסכומים, שהם למעשה סביב טריליון דולר. שוק האג"ח הגיב בעוצמה והתשואות על אג"ח ל-10 שנים נפלו לרמה של כ-2.5% וסגרו את השבוע ברמה של 2.63% לעומת כ-3% באמצע השבוע."

לדבריו של שרביט, "אנחנו צריכים לשאול מאיפה הפד יביא עכשיו עוד טריליון דולר. העלאת שיעור המס או הנפקת אג"ח לא רלוונטיות כרגע ולכן נראה שהמכונות להדפסת כסף בוושינגטון הולכות לעבוד הרבה יותר קשה. כלומר, יש מחיר בעתיד - קפיצה בשיעור האינפלציה. כל הפעולות שהם עושים הן חשובות וטובות אבל תופעת הלוואי תהיה אינפלציה. האמריקנים יצטרכו לשלם את המחיר כשהם יצאו מהמיתון".

"כנראה שעדיף לשלם את המחיר של האינפלציה מאשר לשבת ולא לעשות כלום. אנשים מבינים שהדפסות דולרים משמעותן שהדולר יהיה שווה פחות", אומר שרביט.

על השאלה איזה מטבע אטרקטיבי יותר להשקעה מעדיף שרביט שלא להשיב אולם מציין כי "אם מסתכלים ומשווים את הדולר מול האירו, מבחינת הכלכלה גם אירופה נמצאת במצב מאוד לא פשוט אבל מבחינת הדפסת הכסף ארה"ב "מנצחת" בהפרש גדול, יש בארה"ב הזרמות כספים בהיקפים מטורפים ובאירופה לא רואים את זה".

"אפשר גם להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת, שבאירופה יש פחות כלים להתמודד עם המיתון. בגוש האירו, צריך לזכור שזה אוסף של מדינות, שלא תמיד יש להם מטרות דומות. בתקופה האחרונה רואים גם שהם פועלים בצורה פחות נחרצת מארה"ב. אני לא מתיימר לחזות את שיעורי המטבעות אבל נראה לי שהדולר ייחלש בסופו של דבר מול האירו".

הדולר השלים השבוע נפילה של 4.8% מול האירו, וזאת על רקע הגדלת היצע הכסף בארצות הברית. זוהי הירידה השבועית הגדולה ביותר מאז הושק האירו בשנת 1999. את השבוע סגר האירו ברמה של 1.3582 דולרים. מול סל של מטבעות ששת שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב רשם הדולר את הירידה החדה ביותר מאז 1985.

"לפעולה של הפד יש השפעה פסיכולוגית משמעותית"

להכרזה של הפדרל ריזרב היתה השפעה גדולה נוספת - עליות תלולות בשוק האג"ח האמריקני. נזכיר כי לפני כחודש הכריז בנק ישראל על תוכנית משלו לרכישה בחזרה של אגרות חוב. להכרזה היה אפקט עצום בשוק אגרות החוב...ליום אחד בלבד, כשלאחר מכן שבו האג"חים וירדו לנקודה שלפני ההכרזה. שרביט מציין כי "בנק ישראל לא הכריז בזמנו על סכומים. הפד מבין גם את האפקט הפסיכולוגי ולכן להכרזה על הסכומים יש גם השפעה פסיכולוגית. בנק ישראל, מנגד, עדיין מבולבל ואין לו דרכי פעולה ברורות. הם פועלים בשוק ובוחנים את ההשפעות תוך כדי תנועה".

"הבדל נוסף הוא שאנחנו לא יודעים לבדוק ממש כמה בנק ישראל קונה, אין לנו כלים לעשות את זה. אנחנו לא יודעים מה באמת קורה, גם לא בדיעבד. יכול להיות שבגלל זה בארץ היה אפקט רק ליום-יומיים ואחרי זה היתה דעיכה. כמובן שבארץ יש גם השפעות חיצוניות מאוד חזקות, הספריידים (המרווחים בין התשואות על אג"חים בארץ לעולם) מתאימים את עצמם בסך הכל".

בתשובה לשאלה האם בנק ישראל יכול לפעול בהיקפים מספיק משמעותיים כדי לנטרל את ההשפעות מחו"ל אומר שרביט "אני לא יכול לדעת, כנראה שאי אפשר לבדוק את זה. אם תהיה מגמה שלילית הוא אולי יכול למתן אותה. בשוק המטבעות זה הצליח לפישר וקברניטי הבנק המרכזי בעיקר בגלל שהדולר התחזק בכל העולם באותה תקופה אבל בשוק האג"ח הסיפור שונה ונמצא רק בראשיתו".