העליות באפיק הצמוד: בהכרח נגמרה החגיגה?

אחרי עליות השערים הנאות שהיו בחודשים האחרונים באפיק אג"ח צמוד המדד , עולה השאלה , האם כדי למשקיע להצטרף להשקעה באפיק או ששוב המשקיע הקטן מאחר את הרכבת
מיכה צ'רניאק |

אחרי עליות השערים הנאות שהיו בחודשים האחרונים באפיק אג"ח צמוד המדד, עולה השאלה, האם עליות אלו ימשכו, והאם כדי למשקיע להצטרף להשקעה באפיק או ששוב המשקיע הקטן מאחר את הרכבת.

ננסה לענות על שאלות אלו מייד, אבל קודם כל לעובדות:

עד כה ב-2008 אין אפיק השקעה ריווחי יותר, בממוצע כמו האפיק צמוד המדד, העליות בצמודים היו בכל הקטגוריות, בעוצמה משתנה כפי שניתן לראות בטבלה שבתחתית הכתבה:

מי שמכיר את המספרים הללו, וראה לאן נושבת הרוח, בכל הקשור לעליית מדרגה בקצב האינפלציה, בהחלט רווה נחת (כשמסתכלים על הטבלה רואים עד כמה), אחרים, (ויש רבים כאלו) יתבוננו בטבלה ודי יהיו בשוק – האם ייתכן שאפיק שנחשב ללב האפיק הסולידי במדינת ישראל הפגין ביצועים כה חזקים, והם לא ידעו זאת?, וחמור יותר כיצד תוצאות אלו לא באו לידי ביטוי בתיק ההשקעות שלהם?, הרי ב-2002 כשהאינפלציה הרימה ראש (אז זה היה כתוצאה מהתחזקות מואצת של הדולר-יחי ההבדל הקטן) רוב האנשים שהיו מחופרים בקופות גמל מיושנות, ותוכניות חיסכון שרובן עברו מן העולם, אותם משקיעים "מיושנים" ישבו על גג העולם והרוויחו באפיק הצמוד. הטבלה הנ"ל היא מעיין קריאת השקמה בשבילם ולכל אותם משקיעים שמופתעים מהנתונים בטבלה, והאמירה שברצוני להעביר אליהם היא – האינפלציה כאן וכדי להישאר. ועכשיו נעבור לשאלה האם כדי להצטרף לצמודים או לא.

התשובה מורכבת משניים – כן כדי להצטרף לאפיק הצמוד אבל חשוב לדעת לאיזה סגמנט.

מניתוח הנתונים שבטבלה עולות מסקנות ברורות:

1. עד עכשיו לא היה צורך לקחת סיכונים גדולים יותר בכדי לקבל תשואה גבוהה יותר – זאת אומרת הצמוד הקצר בינוני הממשלתי, שהיא האפיק הכי פחות מסוכן, הניב תשואה ממוצעת דומה לאפיקים האחרים שמסוכנים ממנו, מי מצד המח"מ ומי מצד הדירוג.

2. התשואה לפדיון הממוצעת אינה מעודדת – נשאר "מעט מאוד בשר" בצמודים, בעיקר הממשלתיים, ומשך חיי האג"ח הממשלתי ארוך מדי ומשקף אינפלציה גבוהה צפויה לשנים רבות, מה שלא מסתדר עם האטה העולמית שנחווה בשנים הקרובות שתשפיע בסופו של דבר על גורמי האינפלציה המשמעותיים – מחירי הסחורות והצריכה הפרטית.

אז מה עושים?

מהטבלה ניתן לראות, כי באפיק האג"ח הקונצרני התשואה לפדיון, זאת אומרת התשואה הצפויה מאחזקת אג"ח עד לפדיונו תלויה בך,המשקיע, –זה כמו סלט בהרכבה אישית – אתה תחליט על המח"מ, הדירוג, התשואה ותבנה לך את סל האג"ח שמתאים לך. התל בונד הם סלים שמתאימים לחלק מהמשקיעים, אומנם הדירוגים גבוהים אבל המח"מ ארוך (כ-5.5 שנים) והתשואה נמוכה ( כ-4% בממוצע). לדעתי מי שידע להרכיב את התיק שמתאים לצרכיו כפי שאני עושה בבניית תיק המתאים לצרכי, יקטין את אי הוודאות וייהנה מתשואה סבירה ממוצעת של מדד +5% בשנתיים הקרובות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)