אין ספק שהארוע המשפיע ביותר בשוק אגרות החוב במהלך השבוע החולף היה קריסתו של הדולר. בעוד שביומיים הראשונים התנהל המסחר באגרות החוב בשקט יחסי, בשלושת ימי המסחר האחרונים של השבוע ( ג-ה ) קרס הדולר בשיעור חד של כ-5% מה שגרם לעליות שערים חדות מאד באגרות החוב השקליות, לכל הטווחים, כמו גם באגרות החוב הצמודות הארוכות.

למרבה ההפתעה, גם מסיבות של חוסר סחירות וגם מתוך ההנחה שהשפעת הדולר על מדד המחירים לצרכן הולכת וקטנה, רשמו גם אגרות החוב הצמודות קצרות הטווח עליות שערים מתונות.

בסופו של השבוע רשמו אגרות החוב השקליות עליות שנעו בין 0.5% בטווח הקצר ללמעלה מ-1.5% בטווח הארוך והתשואות ירדו בהתאם: מק"מ לשנה נסחר ב 3.75%, תשואת שחר ל-4.5 שנים היא 4.90 , ואילו שחר במח"מ של למעלה מ-11 שנים ירד מתחת לרף ששת האחוזים ותשואתו כעת היא 5.93%.

גם באגרות החוב הצמודות ירדו, כאמור, התשואות כאשר אגרות חוב לטווח קצר במח"מ מתחת לשנתיים נסחרות בתשואה של כ-1.6%, בטווח של 4 שנים התשואה כעת היא 2.3% ואילו במח"מ של 11 שנים התשואה ירדה ל3.25% בקרוב.

המדד והפעולה של פישר

המסחר היום ייפתח על רקע שני ארועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע, כשהראשון שבהם הוא רכישת הדולרים המפתיעה של בנק ישראל, גם ביום חמישי וגם ביום שישי. אמנם לא מן הנמנע שנראה רכישות נוספות בעתיד, אולם נראה שהמטרה העיקרית של בנק ישראל היתה לאותת לשוק שהוא "במשחק" וזאת לאחר שבימים האחרונים ועד לרכישות הנ"ל נפל הדולר מול השקל בכ5 אג' מדי יום. בנוסף, בפעולה זו, שמצטרפת להורדת הריבית האחרונה בשיעור של 0.5% , שאף היא הפתיעה את השווקים, מראה הבנק לפעילים, שאין הם יכולים לקחת את החלטותיו כמובנות מאליהן, או "להכתיב" אותן באמצעות ההתנהגות בשווקים.

נתון נוסף שהתפרסם ביום שישי היה מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר שירד בשיעור של 0.2%. אמנם ירידת המדד היתה פחות או יותר כציפיות השוק, ואפילו היו הערכות שירד אף יותר, ועדיין, מדובר במדד שני ברציפות (לאחר מדד ינואר שהיה 0) שמקל מאד על החלטת בנק ישראל להוריד שוב את הריבית. עם זאת, ולאור אי הודאות שיוצר הבנק סביב החלטותיו , כפי שפורט להלן, קשה מאד להעריך, אם ובכמה יוריד הנגיד את הריבית.

כמובן ואין להוציא אפילו מכלל אפשרות, שאם הדולר יוסיף ויחלש באופן דרסטי למרות הרכישות של בנק ישראל, הריבית תרד עוד לפני ההחלטה המיועדת לכך לקראת סוף החודש.

האג"ח הקונצרניות

שוק אגרות החוב הקונצרניות ובמיוחד אגרות החוב היותר חלשות מתוך הסקטור, לא הצטרפו לחגיגת עליות השערים, שכן השוק סובל הן מפדיונות בקרנות הנאמנות בתחום האג"ח והן מהחששות ממיתון עולמי שעלול להכביד מאד על יכולת ההחזר של חברות רבות.

אגרות חוב רבות ירדו השבוע בשיעורים ניכרים ונציין את ארקו שדיווחה השבוע על מינוי כונס נכסים לחברת בת, מה שגרם לקריסה של 23% במחיר האג"ח , שנסחר כעת בתשואה של 45%.

גם למחזיקי האג"ח של חברת דיידלנד, שהוזכרה כאן גם בשבוע שעבר לא היה זה שבוע משמח במיוחד, בשעה שאגרות החוב שברשותם ירדו בלמעלה מ 21% , מה שממחיש את העובדה, שלעיתים, גם לאחר ירידה של 50% 60% או 80%, יש עדיין סיכון להפסיד עוד.

אחזור רק על מה שציינתי בהקשר זה בשבוע שעבר, כי בקופת הנאמן של האג"ח יש סכום כספי שמשקף שווי של כ 17-18 אגורות לאג"ח, וזה סכום שככל הנראה יוכלו בעלי האג"ח לקבלו בבוא העת.

לכן, במחיר האג"ח היום (18.11 אגורות) מביעים המשקיעים את הערכתם שכסף נוסף מן החברה הם לא יקבלו. גם איגרת החוב של חברת כרמל אחזקות המשיכה לצלול השבוע, הפעם בשיעור של 8.5% למחיר של 43.9, מה שמעמיד את האג"ח על תשואה של כמעט 50%. אגרות החוב של החברה קרסו בשיעור דרמטי של קרוב ל-60% מחודש אוגוסט, וזאת בעקבות השקעה לא מוצלחת בטורקיה, כל זאת זמן קצר לאחר שהחברה הצליחה להרחיב את סדרת האג"ח. יצוין כי בחודש דצמבר הקרוב צריכה החברה לשלם בנוסף לריבית השנתית גם פרעון ראשון של קרן אגרות החוב (שישית מהיקף הסדרה) ובמידה והחברה תעמוד בו , מי שקונה את אגרות החוב במחירן הנוכחי יראה החזר של כחצי מהשקעתו כבר בסוף השנה הנוכחית.

מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות מיטב