בעשר השנים הבאות מתוכננות כ-40 מיליון יחידות דיור בהודו

בעשור האחרון מתפתח בהודו מעמד ביניים, המהווה פלח משמעותי מהאוכלוסיה במדינה. מעמד זה, נוצר כתוצאה מפיתוח ענף השירותים המשמש כמיקור חוץ לחברות אמריקאיות רבות. מהערכות האנליסטים עולה כי, בהודו קיים מחסור של בין 23 ל-69 מיליון יחידות דיור המיועדות למעמד הביניים.

ממחקר שביצע דסק הודו של פירמת BDO זיו האפט עולה, כי לנוכח הצמיחה והגידול במקומות התעסוקה בהודו 50 מיליון משפחות ממעמד הביניים ומהמעמד העליון מחפשות דיור מתאים. במצב הנוכחי כיום, נדרשות כ- 10 מיליון יחידות דיור מתאימות ובעשר שנים הקרובות צפויות להיבנות כ- 40 מיליון יחידות דיור בהודו כאשר שוק זה עתיד לגלגל כ- 400 מיליארד דולר. מהמחקר עולה כי בשנים 2005-2007 צמח התל"ג בהודו בשיעור של כ-8.2% לשנה. צמיחה זו, המאפיינת את כל הסקטורים הכלכליים למעט חקלאות, צפויה להימשך לאורך חמש השנים הבאות. מקור הצמיחה הוא, בגידול משנות ה-90 הממוקד בסקטור ההיי טק, הביאה בין השאר ליצירת מעמד ביניים רחב ששרוי במצוקת דיור.

פילוח הערים בהודו מגלה כי פוטנציאל ההשקעה הגדול ביותר מבין הערים הינו בסקטור הערים השני (Tier II cities) המונה מאה ערים עם אוכלוסייה הנעה בין 500 אלף ל-3 מיליון איש. בערים אילו מחירי הקרקעות מתונים ולא מתקיימת שם נוכחות דומיננטית של קבלנים.עוד עולה מהמחקר כי למשקיעים זרים יתרון ניכר בקידום פרויקטים לבנייה בהודו.

לדברי דויד קינן ראש דסק הודו בBDO זיו האפט: "הרגולציה המורכבת בשוק הנדל"ן מצריכה אסטרטגיה ארוכת טווח למינימום 3 שנים, הכוללת השקעה ראשונית של 5 מיליון דולר וזאת ללא אפשרות סחירות בקרקעות. כיום, וזאת לנוכח איסורו של ה- Reserve bank of India להעניק מימון לצורכי רכישות קרקעות ונתינת הרשאות מצומצמות ביותר במימון בנייה, נעשה כמעט בלתי אפשרי לקבל מימון בהודו למטרות נדל"ן. מימון מקומי יכול לעלות מ-15% ל-18-19% לשנה. נישה זו בולמת יזמים מקומיים ונותנת ליזמים זרים בעלי גישה למימון מארץ המקור שלהם יתרון משמעותי בנושא".