בנק ישראל: "בטווח ארוך ריבית נמוכה עלולה ליצור בועות שיערערו את היציבות"

בנק ישראל מציג עמדות של כלכלנים בכירים ומנתח - האם כלכלת העולם תצמח בשנים הקרובות - ומה יקרה אצלנו?
לירן סהר | (18)
נושאים בכתבה צמיחה עולמית

האם כלכלות העולם עומדות בפני דשדוש רב שנים או מחזור עסקים ארוך? בנק ישראל סיפק היום (ב') בדו"ח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2015 תחזית לכלכלה העולמית לפי מספר הוגי דעות.

 

בבנק ישראל מסבירים כי המשבר הפיננסי הגלובלי הוביל לירידת הצמיחה במדינות המפותחות, וזו לוותה בירידה של הריביות. שמונה שנים לאחר פרוץ המשבר, הציפיות לטווח הארוך אינן משתפרות: הצמיחה הפוטנציאלית יורדת, התשואות לטווח הארוך נותרות נמוכות, ובהתאם לכך גובר הצורך להתחקות אחר הגורמים להמשכות המצב, ולנתח את השלכותיהם על המדיניות המקרו-כלכלית שמקורה בשינויים מבניים ,(Secular Stagnation) הרצויה.

סאמרס: "הריביות הנמוכות ידחפו משקיעים לחפש תשואות גבוהות בנכסים מסוכנים" 

בבנק ישראל מביאים את עמדת הכלכלן לארי סאמרס אשר טוען שבטווח הארוך לא יתאפשר למשקים לחזור לקצב הצמיחה שקדם למשבר, בגלל מגבלותיה של המדיניות המוניטרית בטווח הקצר. מגבלות המדיניות מתבטאות בחוסר יכולתם של בנקים מרכזיים לתמרץ את הצמיחה בלי לפגוע ביציבות הפיננסית, כתוצאה מירידה פרמננטית בריבית הריאלית ה"טבעית" של משק בתעסוקה מלאה.

לפי סאמרס, "הריבית הריאלית ה"טבעית" היא אותו רכיב של הריבית המוניטרית הנקבע בשיווי משקל בין החיסכון להשקעה, ולא מושפע ממחזור העסקים. ירידתה מגבילה את השימוש בריבית המוניטרית ככלי להשגת צמיחה בעתות משבר. זאת, משום שכדי לתמרץ את הצמיחה יש להפחית את הריבית המוניטרית כך שהריבית הריאלית תהיה מתחת לרמתה ה"טבעית", אך הריבית המוניטרית אינה יכולה לרדת אל מתחת לאפס, כלומר חסומה בגבול תחתון שהוא אפס. בד בבד, הריביות הנמוכות הנחוצות לעידוד צמיחה עשויות לדחוף משקיעים לחפש תשואות גבוהות בנכסים מסוכנים, וכך לפגוע ביציבות הפיננסית."

 

סאמרס טוען כי הסיבה העיקרית לירידתה של הריבית ה"טבעית" נעוצה בהתרחבות החיסכון במקביל לצמצום הביקוש להשקעה, התפתחויות היוצרות עודף מתמיד של החיסכון על ההשקעה, שבעטיו התשואה להשקעה יורדת. "הגידול המתמיד של החיסכון נובע בעיקרו מהעלייה באי-השוויון הכלכלי: זו מובילה לריכוז ההון בידי האוכלוסייה העשירה, קבוצה שנוטה לחסוך יותר. בה בעת, הביקוש להשקעה יורד בגלל שלושה גורמים עיקריים: הראשון הוא התמתנות גידולה של האוכלוסייה, המוביל להתמתנות גידולו של כוח העבודה וירידה בצורך להשקעה בהון. הגורם השני הוא שבעבר העולם העסקי ייצר בעיקר מוצרים עתירי השקעה, ואילו כיום חברות הזנק יכולות להצליח ולגדול באמצעות השקעה ראשונית זעירה. הביקוש להשקעה בעידן של"פייסבוק" ו"גוגל" נמוך אפוא בהרבה מאשר בעידן של "ג'נרל מוטורס" או אפילו "סוני". גורם שלישי הוא ירידת מחיריהם היחסיים של מוצרי הון, למשל מכוניות וציוד עסקי, אשר הפחיתה אף היא את הביקוש להשקעה."

 

גורמים אלו לירידתה של הריבית ה"טבעית" נושאים אופי מבני, ולכן סאמרס אינו צופה שיפור במצב ללא שינוי בחשיבה על המדיניות המקרו-כלכלית.בדומה לסאמרס, גם רוברט גורדון חוזה תקופה ארוכה ללא שיפור בצמיחה, אך לטענתו הדבר אינו נובע ממגבלותיה של המדיניות המוניטרית, אלא מתהליכים ארוכים, הנוגעים לשינויים בהרכב כוח העבודה ובהשכלתו, לגידול בחוב הציבורי ועוד, תהליכים המובילים ישירות לירידה בפוטנציאל הצמיחה.

 

בן ברננקי: "הירידה בריבית ובשיעור הצמיחה היא זמנית"

לעומת הגישה החוזה דשדוש רב-שנים מציג בנק ישראל את התיאוריות של מחזוריות, הצופות שיפור בצמיחה ועליית ריביות בעתיד הקרוב.  יו"ר הפד לשעבר בן ברננקי גורס כי אכן קיים עודף של חיסכון על השקעה ברמה העולמית, "אך זוהי תוצאה של גורמים מחזוריים, ולכן הירידה בריבית ובשיעורי הצמיחה היא זמנית. עם הסיבות לעודף החיסכון ניתן למנות את התהליכים הבאים: מדיניות היצוא של שווקים באסיה – ובראשם סין – הובילה לחיסכון עודף; יצואניות הנפט חוסכות מעבר לביקוש המקומי להשקעה; הביקוש הנמוך להשקעה באירופה הפוסט-משברית מייצר עודף חיסכון, ועוד. אולם אלה תהליכים הפיכים וזמניים, שכן הם נובעים ממדיניות המעודדת עודף חיסכון. אם מדינות בעולם יפעלו לנטרול השפעותיה של מדיניות זו, הריבית ושיעורי הצמיחה ישובו לרמותיהם הקודמות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הכלכלן קנת‘ רוגוף מאמין גם הוא שהצמיחה העתידית תעלה על הציפיות העגומות, אך הוא תולה את המשבר המתמשך במחזור-על של החוב. לדעתו, "כאשר משבר כלכלי מתעצם בעקבות כשל בשווקים הפיננסיים, הוא מחולל במערכת הכלכלית זעזוע, וההתאוששות ממנו ארוכה במיוחד. זהו אם כן מחזור ארוך מאוד – מחזור על – אך אין לטעות ולחשוב שמדובר בשינוי פרמננטי". עוד הוא מציין כי מבחינה היסטורית, המשבר האחרון אינו שונה באופן מהותי ממשברים פיננסיים קודמים.

 

בבנק ישראל מבהירים כי כל אחת מהגישות מוליכה למסקנה אחרת לגבי המדיניות המקרו-כלכלית הנחוצה. לפי התיאוריות המחזוריות, בשלב זה אפשר לעשות רק מעט. ברננקי טוען שמדינות צריכות להסיר חסמים על תנועות הון בינלאומיות ולהפסיק לקדם עודף חיסכון, כדי שהריבית תוכל לעלות. לעומתו מדגיש רוגוף שקובעי המדיניות לא הצליחו עד כה ללמוד מהעבר ולנקוט גישות פחות שגרתיות לבלימת המשבר. הוא טוען שבמצב הקיים הרחבה פיסקלית מתונה יכולה לתרום להיחלצות מהירה יותר מהמשבר. שניהם סבורים שמדיניות מתאימה תוכל לסייע בהקדמת היציאה מהמשבר, אך צופים שמכל מקום, הכלים המוניטריים הקונבנציונליים ישובו להיות אפקטיביים, והצמיחה העולמית תחזור למגמתה הרב שנתית ששררה לפני המשבר.

 

כנגדם מפרטים בבנק ישראל על תיאוריית הדשדוש רב-השנים במסגרתה הריביות יישארו נמוכות, והצמיחה בעולם לא תחזור לרמתה הקודמת, אלא אם כן ייעשה ניסיון להתמודד עם הבעיות המבניות בעזרת מדיניות ייחודית.

סאמרס סבור שאם המדיניות הפיסקלית תפעל להעלאת הריבית ה"טבעית" באמצעות הגדלת הביקוש להשקעה והקטנת החיסכון, היא תאפשר לריבית המוניטרית לעלות, ובדרך זו תחזיר את חופש הפעולה למדיניות המוניטרית ותגדיל את הצמיחה הפוטנציאלית. "לשם כך המדיניות הפיסקלית צריכה לעודד השקעה פרטית ולהגדיל את ההשקעה הציבורית, במקביל לנקיטת צעדים הצפויים להקטין את החיסכון, כגון צמצום אי-השוויון. מדיניות פיסקלית ממוקדת-מטרה זו שונה מההרחבה הפיסקלית האנטי-מחזורית שמציע רוגוף. במסגרתה, על מדינות העולם להכיר בבעיה ולנקוט פעולות אקטיביות מורכבות ובלתי קונבנציונליות כדי להביא לשיפור, אך הואיל והסיכוי שהן תעשנה זאת קטן, ייתכן שהדשדוש בצמיחה ובביקושים העולמיים יימשך עוד שנים רבות".

 

"בטווח הארוך הריבית הנמוכה עלולה להקשות על המשק להתמודד עם משברים עתידיים"

לסיכום, בבנק ישראל מתייחסים למשק הישראלי אשר לדבריהם עבר את המשבר העולמי בהצלחה יחסית, "אולם בהיותו משק קטן ופתוח החשוף לתנועות הון רחבות יחסית לגודלו, שיעורי הריבית בו הותאמו לשיעורים הנמוכים בעולם".

בבנק ישראל טוענים כי בטווח הארוך הריבית הנמוכה עלולה להקשות על המשק להתמודד עם משברים עתידיים ולפעול להיווצרות "בועות" שמערערות את היציבות הפיננסית. "הריבית היא אפוא ערוץ מרכזי, שדרכו המשבר העולמי משפיע על המשק הישראלי, ולכן יש חשיבות לתחזיות הריבית על פי הגישות השונות. לפי התיאוריות המחזוריות, הריביות בעולם יעלו, ועלייתן תאפשר להעלות את הריבית גם בישראל. לעומת זאת, לפי התחזית של סאמרס, הריביות בעולם לא יעלו, והמשק הישראלי יתקשה להעלות את הריבית כשגורמים מקומיים ילחצו לכך, מפני שאם ישראל לבדה תעלה את הריבית, השקל עלול להתייסף ולפגוע ביצוא. ההתפתחויות בעולם יכולות להשפיע על המשק הישראלי גם דרך ערוץ נוסף – הביקושים העולמיים. פגיעה רבת שנים בביקושים העולמיים, כפי שחוזה סאמרס, עלולה לפגוע בסחר העולמי ולהקשות גם על היצוא הישראלי, והדבר יכול להוביל לירידה בצמיחת המשק. לעומת זאת, עלייה בביקושים העולמיים, כפי שחוזות הגישות המחזוריות, צפויה לסייע ליצוא הישראלי ולתמוך בצמיחה".

 

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    אני 03/08/2015 15:17
    הגב לתגובה זו
    ואם היא תימשך אנחנו בבעיה רצינית מאוד. פלוג יכולה להעלות את הריבית ובמקביל לפעול בצעדים אחרים לחיזוק הדולר אם זה מה שמטריד אותה. לדעתי התחזקות השקל היא לא בעיה בכלל!!! והוא גם לא ברמה כל כך גבוהה לעומת הדולר.
  • 13.
    אפשר להשתגע מפלוג הורידו את הריבית ובוכים (ל"ת)
    טל 03/08/2015 14:06
    הגב לתגובה זו
  • בא 03/08/2015 15:07
    הגב לתגובה זו
    ניבחרה לתפקיד .פשוט שפכה הרבה דיו .
  • ואתם יודעים לכתוב טוקבקים (ל"ת)
    שחר 04/08/2015 09:22
  • 12.
    הגורם האחד והיחיד 03/08/2015 13:54
    הגב לתגובה זו
    מי שבאמת מבין יודע שרק חוסר השוויון אחראי למצב. צמיחה תלויה אך ורק בקצב ובמחיר של קנייה ומכירה של מוצרים ושרותים. ככל שליותר אנשים יש יכולת מספר העסקאות גדל והצמיחה גדילה וההיפך. ושלא יעבדו עליכם.
  • 11.
    מאיר פ 03/08/2015 13:40
    הגב לתגובה זו
    צלחנו את המשבר בגלל האיטק , גז אקזיט ותעוזה יזמית של ישראלים, בנק ישראל אמור עכשיו לתת פטרונות ( משק קטן המתאים עצנו לתהליכים בעולם ) .. לפחת את השקל ( חיזוק היצוא ) לאפשר תחרות עם הבנקים, אלטרנטיבה חיסכון לקניית דירות
  • 10.
    הריבית האפסית 03/08/2015 13:14
    הגב לתגובה זו
    קברה את המסכנים
  • 9.
    אולי תשתקי ותתני לדולר לעלות קצת (ל"ת)
    אבי האדום 03/08/2015 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רפורמה חדשה 03/08/2015 12:45
    הגב לתגובה זו
    שלא ימכרו לכם שטויות. אם השכר שלכם ושל השכירים בכל רחבי הגלובוס שנשחק עם השנים לא יעלה, לא תהיה צמיחה. במצב הנוכחי חברות מגדילות רווחים על חשבון האדם העובד השכיר הפשוט. שכר הבכירים תאב הבצע מביא לתוצאות הללו. הפיתרון הוא העלאת שכר העובדים הנמוך והבינוני וקיצוץ / הגבלת שכר בכירים. במצב כזה רווחי החברות פחות ייפגע. כלומר פיתרון סוציאליסטי יותר. ראה מדינות סקנדינביה. אבל לצערנו בעולם הקפיטליסטי של היום הון מעורב עם שלטון והדבר האחרון הוא שאדם שמרויח הרבה מעבר למה שהוא יכול לבזבז לא ייפגע ולו באגורה שחוקה מההכנסה שלו. ההיפך, הוא ישאף להגדיל את הכנסתו כל הזמן. ובסוף יסיים מתחת לאדמה את החיים בעולם הזה. אז מה הטעם. הכסף הרב לא השאיר את ביל גייטס בחיים.
  • נחום 03/08/2015 14:55
    הגב לתגובה זו
    .......ביל גיטס עדיין חי ואפילו לא רע !! כנראה שהכוונת לסטיב ג'ובס ??
  • 7.
    קבלן 03/08/2015 12:27
    הגב לתגובה זו
    בנתיים אין בועה חד וחלק
  • 6.
    אמיר 03/08/2015 12:15
    הגב לתגובה זו
    אני המורה שלכם השנה והיום נלמד סוד גדול !! : בטווח ארוך ריבית נמוכה עלולה ליצור בועות
  • 5.
    נגידים יהירים ופירומ 03/08/2015 12:03
    הגב לתגובה זו
    אין קשר למציאות
  • 4.
    יוני 03/08/2015 12:03
    הגב לתגובה זו
    ריבית ה 0
  • ריבית 0 פגיעה בציבור (ל"ת)
    א.ד 03/08/2015 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רמי 03/08/2015 12:02
    הגב לתגובה זו
    נדלן בורסה אגח
  • 2.
    שרי 03/08/2015 11:46
    הגב לתגובה זו
    בזיון
  • 1.
    טווח ארוך ??? פלוג תפתחי את העניים הבועה כבר כאן (ל"ת)
    שלומי 03/08/2015 11:37
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.