כשהמחירים מאמירים: תיק קונצרני כתחליף להשקעה בדיור
מחירי הדירות בישראל עולים מספר שנים ברציפות עקב גורמים שונים, בהם מחסור בהיצע וסביבת הריבית הנמוכה. כתוצאה מכך, נהנו המשקיעים בנדל"ן למגורים מרווחי הון הנובעים מעליית ערך הנכס, לצד תשואה שוטפת מהשכרת הדירה. נראה כי שילוב עליית ערך הנכס והכנסות משכירות, הניבו תשואות מצטברות פנומנליות למשקיעים בנדל"ן למגורים בשנים האחרונות, זאת במיוחד אם נכניס את אלמנט המינוף המהווה חלק בלתי נפרד מהשקעה בנדל"ן מניב.
בהסתכלות קדימה, בחינת רמת התשואות הנוכחית, שמייצגת את שוק הנדל"ן למגורים בארץ, מראה שהמשקיעים בונים על המשך עליית מחירים שתתגבר את תשואת ההחזקה הנמוכה. נדגיש כי מרכיב התשואה השוטפת, שכר דירה בלבד, נמוך מאוד באזורי ביקוש (תל אביב רבתי) ועולה ככל שמתרחקים מגוש דן.
יחד עם זאת, נראה כי גם לנוכח תרחיש של המשך עליות בשוק הנדל"ן למגורים, להשקעה באפיק זה באופן ישיר ישנן לא מעט חסרונות. ראשית, ההשקעה תניב הכנסה שוטפת רק בזמנים שהנכס מאוכלס והדייר משלם. כמובן שבמקרים בהם נדרש לפנות דייר המצב מסתבך, וזאת נוכח ההגנה החלה על השוכרים. חשוב לציין, שכלל לא פשוט להוציא דייר אפילו אם הוא לא מקיים את תנאי השכירות, ובדרך כלל זהו תהליך ארוך ויקר אשר פוגע בתשואה על הנכס.
יש לקחת בחשבון גורמים נוספים, כגון עלויות תחזוקה, זמן, עלויות עסקה נלוות והעובדה שתהליך רכישה ו/או מכירה של דירה, במחיר המתאים עלול לקחת זמן רב ולהוות גורם מכריע בכדאיות העסקה. נוסף על כך, יש לשלב גם שיקולים של מיסוי, כגון מס רכישה החל על רכישת דירה להשקעה, לפי מדרגות מס שונות.
- אספן מרחיבה את פעילות הייזום למגורים: רוכשת 50% מלנדמרק
- חוק הרווחים הכלואים: "בעלי השליטה יעדיפו להשקיע בנדל"ן למגורים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ציבור המשקיעים שנהנו עד כה מהעליות, עומדים מנגד זוגות צעירים רבים אשר מחפשים נואש אחר דירה למטרת מגורים. במציאות של היום, רכישת דירה עבור זוגות צעירים רבים נראית לא פחות ממשימה בלתי אפשרית. הנתון הכי מצוטט כשזה מגיע ליוקר הדיור, הוא מספר המשכורות הממוצעות הנדרשות לשם רכישת דירה. כיום נדרשות לא פחות מ-136 משכורות ממוצעות לשם ביצוע המשימה, וזאת יחסית לרמה של 100 משכורות בשנים 2004-2006. התוצאה היא עלייה משמעותית בהוצאה על מרכיב הדיור מהכנסות משקי הבית, אשר עומד כיום על רמה של כ-20%.
בצד העלייה במחיר הדיור, טיפס במקביל גם היקף המשכנתאות. לפי נתוני בנק ישראל במהלך 2013 בלבד נרשמו ביצועי משכנתאות בהיקף חסר תקדים של כ-51.7 מיליארד שקלים - עלייה של כ-11% בהשוואה לשנת 2012.
לעלייה במחירי הדיור לצד יוקר המחייה, ישנו מחיר חברתי מובהק - לפי הסקירה האחרונה של אורות אדומים (מטעם משרד האוצר) נמצא כי "על רקע הירידה ברכישת דירות על ידי זוגות צעירים באזור השפלה, כמו גם באזורי הפריפריה, בולטת עלייה ברכישות הזוגות הצעירים באזורי הביקוש במרכז הארץ בחודש נובמבר. זאת על אף העובדה שרמות המחירים של הדירות באזורים אלו גבוהות מהממוצע הארצי, ואינן נתמכות בפערי שכר מקבילים של האוכלוסייה הצעירה הרוכשת דירות באזורים אלו (בהשוואה לשכר של הזוגות הצעירים הרוכשים דירה באזורים אחרים)".
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
נראה כי ההון העצמי העומד לרשות הזוגות הצעירים באזורי הביקוש בעת רכישת דירה גבוה יותר בהשוואה לממוצע הארצי. לנוכח העובדה שפערי השכר אינם יכולים להסביר תופעה זו, נראה כי הגורם לכך הוא "ניוד בין דורי של משאבים" מדור ההורים לדור הצעירים. או במילים אחרות - זוגות צעירים עם גב כלכלי ימשיכו לרכוש דירות באזורי ביקוש, בעוד אלה שקצרה ידם מלהשיג, יאלצו בקרוב לוותר על החלום הישראלי של דירת 4 חדרים פלוס משכנתא.
אג"ח כאלטרנטיבת השקעה
אם לחזור לאלטרנטיבות ההשקעה, ישנה אפשרות להיחשף לשוק הנדל"ן באמצעות החזקה ישירה באיגרות חוב של חברות נדל"ן יזמיות הבונות פרויקטים למגורים ברחבי הארץ, ובפרט באזורי ביקוש. בנוסף ליתרונות בהשקעה בשוק ההון על פני נדל"ן מניב - פיזור, סחירות ואפשרות להשקעה בסכומים נמוכים - השקעה באיגרת חוב נחשבת סולידית יותר מאשר השקעה במניות החברה, ובדרך כלל מגובה בהתניות פיננסיות ובטוחות האופייניות להנפקות בסקטור זה.
יחד עם זאת, סביבת המרווחים הנמוכה המאפיינת את השוק הקונצרני דורשת מהמשקיעים בחירה סלקטיבית של איגרות חוב הנסחרות במרווחים מעניינים, בבחינת יחסי תשואה מול סיכון.
לסיכום, לנוכח עלייה מתמדת בענף הנדל"ן למגורים הנתמך על ידי סביבת ריבית נמוכה, היצע מוגבל וביקושים גואים לפרויקטים למגורים רבים ברחבי הארץ ובמיוחד באזורי ביקוש (ת"א רבתי), אנו מעריכים כי השקעה באיגרות חוב קונצרניות בענף הנדל"ן היזמי למגורים עשויה להתאים למי שרוצה להיחשף לענף זה, תוך פיזור פרויקטים רבים בשלבי הקמה שונים וניצול היתרונות המובנים בהשקעה באיגרות חוב קונצרניות לעומת השקעה ישירה בדירה להשקעה, או במניות החברות הפועלות בענף.
אריק פרץ מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 6.ניר 04/02/2014 23:41הגב לתגובה זוטוב לדעת שאפשר לרכב על הגל גם באמצעות איגרות חוב. אני אישית לא נוגע במניות.
- 5.ביאליק 01/02/2014 15:47הגב לתגובה זוכל השקעה של מליון שח באג"ח קונצרני המניבה 4% רווח ברוטו נושאת מס רווחי הון המכרסם ברווחיות זו. בהשקעה בנדל"ן ,שכירות של 4800 שח/לחודש פטורה ממס ז"א 5.7% נטו או 7.6% רווח ברוטו באג"ח.
- 4.סוחר מעו"ף 31/01/2014 15:17הגב לתגובה זוהקונצרנים מנופחים וכך גם שוק הדיור, אז למה להיחשף ל-2 החולות הרעות הללו, זה לא הזמן. אם כבר היית מוציא כתבה על הריט'ס ונותן דרכים למדוד את הביצועים ולהגדיר את החשיפה שלהן, וכמו כן לתת דוגמאות לריט'ס שנסחרות במחיר אטרקטיבי לדעתך. זו הייתה יכולה להיות מועיל למי שמחפש חשיפה לנדל"ן בסכומים קטנים יותר מאשר דירה או משרד שלם, דרך שוק ההון, היכן שיש עוד הזדמנויות כלשהן (ארה"ב)
- 3.נקודת מבט מעניינת, יפה מאוד! (ל"ת)משה 30/01/2014 11:14הגב לתגובה זו
- 2.משקיע 29/01/2014 12:11הגב לתגובה זומציגים נתונים מעניינים ונכונים לגבי סקטור הנדלן למגורים אבל לחלוטין אין שום קשר להשקעה באגח נדלן למגורים. המסקנה היחידה שאפשר להסיק מהכתבה זה שכל הסקטור הזה הוא בועה וצריך להתרחק ממנו בכל צורותיה.
- 1.ערן 29/01/2014 11:47הגב לתגובה זומה גם שעל תשואה דירה אין מס מהשקל הראשון

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
