מחוץ לראדר - מניית נובה זינקה 3,000% מאז 2009, שיחה עם המנכ"ל

אחת המניות היותר מעניינות בבורסה בת"א היא כנראה מניית חברת נובה מרחובות שלאחרונה השלימה מהלך עליות של 3,000% מאז 2009. ובכל זאת לא רבים שמעו על החברה שבבורסה בת"א כמעט נסתרת מהעין. שוחחנו עם המנכ"ל איתן אופנהיים.

ראשית צריך להבין מי זו נובה ולמה דווקא המשבצת בה היא נמצאת היום משחקת לטובתה, לפחות עד עכשיו. ראשית, החברה מרחובות מפתחת, מייצרת ומשווקת פתרונות מדידה משולבים ועצמאיים (ציוד מטרולוגיה) עבור תעשיית המוליכים למחצה, ובמילים פשוטות יותר - החברה מייצרת מכשירים לבדיקה ומדידה של שבבים כחלק מבקרת תהליך הייצור. אותם שבבים בסופו של דבר מותקנים באמצעים טכנולוגיים שכולנו מחזיקים כדוגמת סמארט-פונים, טאבלטים וכיוצא בזה.

המירוץ של חברות הטכנולוגיה אחר ריבוי המכשירים ושיפור ביצועיהם וגודלם, מכניס את נובה חזק לתמונה וזה בעצם מה שמשרת אותה - ככל שתהליך ייצור השבבים נעשה מורכב וקשה יותר למזעור - כך הצורך במוצריה של נובה גובר.

התחום בו פועלת החברה אינו מוכר במיוחד וזאת יתכן גם בשל העובדה כי קיימות בנישה זו מספר שחקניות בודד. עם זאת, הענף נחשב לתחרותי מאחר והחברות צריכות לעמוד במקביל לקצב התפתחות הטכנולוגיה המהיר ולהתאים את שירותייה לכך. אותן חברות הפועלות בתחום מתבקשות כל העת להמציא עצמם מחדש ולשפר את יכולותיהם הטכנולוגית בהתאם למגמה. 

• נובה: אופנהיימר בהמלצת קנייה עם אפסייד של 21%
• נובה בתוצאות טובות ותחזית טובה להמשך - סיימה את 2022 בתוצאות שיא

נובה ניצבת בקדמת רשימת החברות בענף דווקא בשל העובדה כי רבע מסכום הכנסותייה מושקע במחקר ופיתוח. יתרה מכך, החברה קיבלה גם דחיפה משמעותית בשנה האחרונה הודות לרכישתה של 'ריברה' האמריקנית שמספקת לחברה ע"פ הערכות כחצי מהצמיחה בהכנסות ויתרון טכנולוגי שלא היה ברשותה טרם הרכישה. זה גם מה שמסביר את העובדה כי החברה רושמת באופן קבע כבר מספר שנים צמיחה כמעט בכל הפרמטרים, כאשר רק לפני כחודש דיווחה את תוצאותייה הכספיות ורשמה שיא הכנסות שדחפו את המניה לשיא כל הזמנים. 

לאן מכאן? בשיחה עם מנכ"ל החברה, איתן אופנהיים, ניסינו להבין מה עומד מאחורי השם נובה, מהם יעדי החברה לעתיד הקרוב והאם יכול להיות שהתחום נמצא במרחק נגיעה מקצה גבול היכולת.

הרבה מכירים את השם נובה אבל לא יודעים הרבה לגבי פעילות החברה. ספר בקצרה על התחום ומה אתם עושים בפועל. 

"נובה פועלת בתעשיית המוליכים למחצה כאשר לתהליך הייצור ישנם מספר שלבים עד ההגעה להתקנת הצ'יפ במכשיר אלקטרוני. עד שהרכיב מגיע להתקנה באותם המכשירים הוא עובר תהליך ארוך מאוד דרך כל התעשייה שמחולקת להרבה מאוד סגמנטים. תהליך המוליכים למחצה מחולק ל-2 חלקים: יציאת פרוסת סיליקון שעליה בעצם מתחילים לייצר את הצ'יפים הזהירים (בטכנולוגיה של היום בגדלים של כ-5 ננומטר) ובשלב הזה אנחנו נכנסים לתמונה, בשלב בבקרת התהליך. זה שלב ראשוני שנקרא 'פרונטנט' שהוא יותר טכנולוגי ומסובך. זה השלב הראשוני והקריטי בתהליך הייצור של המוליכים למחצה". 

• מה צריכה נור כדי להיות רווחית? - ראיון עם משה נור
• השווי של אורבניקה נחתך - מה המכפיל שלה עכשיו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"נובה מבצעת מדידות גיאומטריות ובחינת הרכב החומרים של הצ'יפים בוויפרס, כלומר את האורך, רוחב, שטח ופרופיל הרכיב. באמצעות בדיקות אלה אנחנו יכולים לתת קורלציה לביצועים הסופיים של אותו הצ'יפ. כלומר, כבר בשלב הראשוני אנחנו יודעים להגיד את התוצאות שהצ'יפ עשוי לספק לאחר כל תהליך ההיצור. מעבר לכך, אנחנו מודדים את הרכבי החומר, כאשר היום הרבה מהצ'יפים בנויים מקומבינציות של חומרים וזה חשוב להבנת התוצאה הסופית של הצ'יפ".

יכולת מדידת הרכב החומרים זה משהו די חדש בנובה שהגיע לאחר רכישת חברת 'ריברה' האמריקנית לפני כשנה.

"נכון מאוד. נובה היסטורית פיתחה יכולת מדידה על ידי מערכות אופטיות באמצעות סט של מכונות וזה מה שעשינו במהלך כל השנים עד 2015, אז רכשנו את חברת 'ריברה' שעושה מדידות באמצעות טכנולוגיית 'X-ray' שמשמעותה היכולת לבחון את הרכב החומרים. עכשיו כשנובה מגיעה ללקוח יש לה פתרון הוליסטי - יכולה לספק מידע בנוגע למימדים גיאומטריים וגם למה שקורה בפנים, מבחינת החומרים. לחברות חשוב שני האספקטים האלו - גיאומטריה וחומרים". 

לחברות מתחרות בענף אין את היכולת הזו?

"הפתרונות של נובה הם שונים מאלו הקיימים בענף. לאף חברה בעולם התחרותי של נובה אין אפשרות לעשות בדיקות גיאומטריות וחומריות - היתרון הטכנולוגי שלנו מאוד ברור. גם בתוך הטכנולוגיה האופטית שקיימת אצל שאר המתחרות, נובה מודדת את 'הוופרים' (אותה שכבת סיליקון עליה מיוצרים השבבים) בצורה מאוד ייחודית וככל שאותם צ'יפים זעירים מתקדמים לטכנולוגיות ולדורות חדשים, הטכנולוגיה של נובה הופכת יותר אטרקטיבית ללקוחות. היכולת שלנו מאפשרת למדוד מימדים מאוד מדויקים בצ'יפים מאוד מתקדמים - זה היתרון של נובה. ככל שיש בשוק יותר דרישה לצ'יפים, גם בזכרונות וגם בלוג'יק (הרכיב שמפעיל את המכשיר עצמו), כך יש יותר דרישה לציוד של נובה שמאפשר דיוק וייחודיות - מסוגל לבחון את הגדלים ואת הרכב החומרים".

"צריך להבין, אנחנו מוכרים ציוד לחברות שמייצרות את 'הוויפרים' כאשר שוק ייצור השבבים מחולק לשני חלקים: חלק אחד זה רכיבי 'לוג'יק', כלומר כל הרכיבים שמצריכים הפעלה שוטפת של המכשיר, והחלק השני זה כל מי שמייצר רכיבי 'ממורי', הם צ'יפים שאוגרים זכרון. כל מחשב, טלפון או מכשיר שכזה עובד בצורה הזאת". 

ואיך זה משרת אתכם? מגמת ההקטנה משחקת לטובתכם?

"כשמסתכלים על השוק, ככל שיצרני הלוג'יק והממורי מתקדמים בטכנולוגיה כך יש צורך במכשירי מדידה וזה משחק לטובתנו, כלומר הציוד של נובה יותר אטרקטיבי ככל שמתקדמים בטכנולוגיה. זה בעצם מה שהביא אותנו לתוצאות בשנים 2015 ו-2016. זה גם מה שאנחנו צופים לשנה הנוכחית".

"לגבי הרכיבים, בלוג'יק אכן מדובר במגמת הקטנה - נמדד בגודל הצ'יפ וישנה מגמת הקטנה של גודל הצ'יפ פיזית. כשעוברים לצ'יפים מתקדמים גם תצורת הצ'יפ משתנה וזה גם משחק לטובתנו. מעבר לזה, גם הרכבי החומרים עוברים שינוי וגם זה מטיב עם נובה. בשורה תחתונה, ההקטנה, המבנה המסובך והרכב החומרים המשתנה - משרתים אותנו".

"בעולם הזכרונות מעבר למגמת ההקטנה ישנה מגמה של שינוי בהרכב החומרים ובמבנה של הרכיב. כלומר, שינוי גאומטרי ושינוי בהרכב החומר. הטכנולוגיות של נובה יודעות להתמודד עם זה וככל שזה מתקדם יותר, מסובך יותר והאתגר עולה - לנובה יש סיכוי גבוה יותר לגדול בפתרונות שאנחנו מספקים. מבחינתו ככל שהטכנולוגיה תמשיך להתקדם השוק הקיים בפנינו גם יילך ויגדל".

ישנה התקדמות מואצת בטכנולוגיה והתעשייה מתרגלת לצ'יפים מזעריים ביותר - אנחנו לא בקצה גבול היכולת? 

"היום אמנם כבר מודדים צ'יפים שמיוצרים בגדלים מזעריים ביותר, אבל אין שום סיבה שזה לא ירד מתחת לגודל הקיים. אין סיבה אמיתית לצמצום גודל השבב הנראה לעין. מעבר לזה, קיים שינוי חומרי וגאומטרי, לכן לא מדובר רק בהקטנה. פעם זה היה נכון שהתעשייה רצה רק על הקטנה וצמצום הרכיבים והיה את "חוק מור" (שטען שכל שנתיים כמות הצ'יפים על שכבת הסיליקון גדלה ובמקביל המחיר יורד בשניים) והיום הוא כבר לא רלוונטי כל כך. זה לא באמת כל שנתיים והצמצום של גודל הצ'יפ הוא לא הגורם המרכזי. היום זה לא רק צמצום, אלא שינוי המבנה וההרכב כך שאין לזה באמת סוף, או גבול יכולת כפי שאמרת".

"כל עוד ישנה דרישה שהמכשירים יהיו יותר מתקדמים, קטנים, שטוחים ויעלים, כך נראה התקדמות טכנולוגית (וזה קורה בשנים האחרונות) וזה לטובתנו. החידושים והשוק שנוצר מכך זה היתרון שלנו".

אתה מדבר הרבה על הקשר ההדוק בין הטכנולוגיה לפעילות החברה - בירידות דרסטיות במכירות של מכשירים אלקטרוניים גם אתם נפגעים? זו שרשרת שאתם נמצאים בקצה השני וגם חשופים לפגיעה?

"כל תזוזה באפליקציה הסופית (טאבלטים, אייפונים וכדומה) משפיעה לבסוף על כל התעשייה - וגם עלינו. ישנה השפעה מאוד ישירה. אבל חשוב להבין שהשוק הזה משוכלל, כלומר הייצור של הוופרים יודע לצפות את את הביקוש של משתמש קצה (הלקוח הסופי) באפליקציות הקצה ולכן יודעים לייצר את הכמויות בהתאם. כלומר אין מצב כמו בתעשיות אחרות שהלקוחות הגדולים מייצרים היצע יתר ואז בשלב כלשהו מבינים שמשהו קרה והכל נעצר, זה לא קורה. המעקב אחר ביקוש והיצע של וופרים הוא מאוד משוכלל. אני יודע להגיד היום מה יהיו מכירות האייפון ולגזור משם בכמה צ'יפים יהיה צורך".

"כשמסתכלים על אפליקציות הקצה בנקודת הזמן הזו - כולן צומחות. החל מסמארטפונים, שעונים חכמים, טאבלטים ועובר דרך כל הסמארט בוק - העולם הזה צומח ודורש כל הזמן צ'יפים מתקדמים יותר. זה מניע את החלק של ההתקדמות הטכנולוגית למכשירים מאוד מתקדמים. יש לזה ביקוש והוא עולה באופן קבוע כל הזמן. מעבר לזה, כל מה שנגזר כתוצאה משימוש במכשירים האלה - ככל שמתמשים ביותר מכשירים ניידים כך צריך רשת אלחוטית חזקה יותר וכך הדרישה לרכיבים גדלה בהתאם. גם בגזרת 'הדאטה סנטר' ישנה צמיחה שזו בעיקר בנויה על רכיבי זכרון. כמו כן, כל המכשירים המתפתחים (חולצה שמודדת זיעה, צמידים שמספקים נתונים וכיוצא בזה) גדלים בקצבים של עשרות אחוזים בשנה וכל חיישן כזה חייב צ'יפים וזכרון. זו שרשרת שאנחנו חלק בלתי נפרד ממנה".

"ברכבים אוטונומיים הרכיבים חייבים להיות ברמה מאוד גבוהה כי אסור לאפשר שום מרווח טעות. הרכב עצמו משמש כמו ענן של הרבה חיישנים וזה מעלה את הביקוש לצ'יפים מתקדמים. הביקוש הגובר לכל עולם השבבים (לוג'יק וממורי) בשנים האחרונות וגם השנה מהווה את תחילת שרשרת המזון של נובה"

בענף הזה קיימת בכלל תחרות בין החברות המקבילות אליכם?

"עצם תשתית השוק יוצרת תחרות שאישית לא מוכרת לי ממקומות אחרים. מספר הלקוחות המצומצם בענף שמשקיע סכומי כסף עצומים (בין 5 ל-10 מיליארד בשנה) בציוד הוא זה שמכתיב את הקצב. זה שוק מאוד מוטה לקוחות לעומת שווקים אחרים שבהם קיימים אלפי לקוחות. בשוק הפרוטנט של תעשיית המוליכים למחצה (השלב הראשוני בתהליך הייצור בו פועלת נובה) קונים רק עשרה לקוחות שהם מאוד חזקים ולכן אסור לך להפסיד אף הזדמנות אצל אף לקוח - כל דולר שמושקע אתה חייב להילחם עליו. עצם זה כבר מעלה את רמת התחרות. השוק מספיק משוכלל כך שלמשל בשוק של נובה יש 3 מתחרים עיקריים ובגלל שללקוחות עצמם יש הרבה מאוד כוח הם דואגים שבכל אחד מהמפעלים שלהם יימצאו כל שלושת המתחרים. אין היום לקוחות שאין להם את אחד המתחרים".

"עם זאת, כל התקדמות טכנולוגית מייצרת תחרות מחדש. אין פה סנטימנטים למי היה קודם אלא רק למי מביא את הטכנולוגיה הכי מתקדמת למדידה הבאה".

אז איך אתם בעצם ממציאים את עצמכם כל פעם מחדש?

"בהתפתחות הטכנולוגית רואים את זה בכך שאנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף בפיתוח (בין 22-25 אחוז לשנה ממוצעת), כאשר הסיבה היא שבכל שנה אתה צריך להשקיע בדורות הבאים של המוצרים שיבואו ולהתכונן לאתגרים הבאים בטכנולוגיה. בכל רגע נתון יש פה תכניות פיתוח להביא את הדורות הבאים של המוצרים הקיימים וכמו כן להביא טכנולוגיות חדשות שיוטמעו בשוק. זה מירוץ בלתי נגמר אחר הטכנולוגיה"

תן דוגמה

"למשל הלקוח הגדול של נובה, TSMC, בכל רגע נתון אנחנו מספקים לו מכונות למדידה ומקביל שולחים מכונות לקווי פיתוח לפיילוטים בעתיד. בכל אחד מהחלקים האלה המוצר בסיס הוא אותו מוצר אך בעל שינויים טכנולוגיים. אנחנו תמיד צריכים להשקיע כדי להתאים את המוצרים לטכנולוגיה חדשה, האתגרים תמיד מתגברים. יש יותר מכשירים למדוד, החומרים קשים יותר להפרדה ולבחינה, ומעבר לזה, ישנן את המגבלות הפיזיקליות. כל יום אנחנו מנסים לבצע המרה של תיאוריה למעשה, זו אלגוריטמיקה מאוד מסובכת". 

"כחמישים אחוז מכוח הפיתוח של נובה זה אנשי תוכנה שמגיעים מעולמות של אלגוריטמיקה. הדבר הזה הולך וגדל ככל שזה נהיה יותר מסובך. כל הזמן אנחנו מחפשים את ההתקדמות בפיזיקה ובאופטיקה ולנסות להמיר את הטכנולוגיה לממשית. נובה מאוד מחוברת ללקוחות - הם חלק מהתרבות".

למה הכוונה?

"יש משהו מאוד ייחודי בנובה והיא תרבות הלקוחות שהם כמעט כמו דת בנובה, כלומר אני חייב לדעת בכל רגע נתון מה תכנית הפיתוח של הלקוח כדי שאוכל להתאים את הפיתוחים של נובה לטובת צרכי הלקוח. פיתוח של צ'יפ לוקח בממוצע כ-3 שנים. אני היום יודע איך הצ'יפ של אייפון בעוד שני דורות ייראה. כדי שאוכל לדעת איך לפתח את הטכנולוגיה אני חייב לשתף פעולה עם הלקוח באופן אקטיבי כמו להשקיע כסף, להיות נוכח איתו, לשלוח אליו חלק מהציוד. כל זה קורה כשלוש שנים לפני שהצ'יפ מגיע בכלל לייצור". 

"חלק מההשקעות בפיתוח זה להשקיע באופן פעיל בשיתופי פעולה האלה. לנובה יש הסכמים עם כל הלקוחות הגדולים שכשמפתחים צ'יפ חדש אנחנו מתמקמים אצלהם. זה ייחודי לנובה - השקעה ראשונית עוד בשלבי הפיתוח בהנחה שאינך יודע מה הלקוח יבחר".

הזכרת את TSMC שע"פ הערכות בשוק אחראית לכ-35% מההכנסות החברה. לא מסוכן להיות בתלות כזו גבוהה? 

"הסיכון שלקוח עוזב הוא לא רק לגבי TSMC ולא רק לגבי נובה. בגלל כמות הלקוחות המצומצמת כל לקוח מקבל חשיבות עליונה. ברור שאם ל-TSMC יקרה משהו נובה תרגיש את זה. בשנים האחרונות שנינו את חשיפת נובה גם ללקוחות אחרים ולמגזרים אחרים. TSMC הייתה בעבר עם משקל של 70% בנובה והעולם של רכיב הלוג'יק עמד על כ-80%. עשינו שינוי והחלטנו שאנחנו חייבים להגדיל את החשיפה גם ללקוחות אחרים. זה בעצם מה שהביא לגידול שלנו. TSMC ממשיכה לצמוח באופן עקבי וגם נובה גדלה יותר - אך עדיין ישנה מגמה הפוכה שההכנסות ממנה צומחות אך עם זאת החשיפה ירדה".

"צריך לזכור ששלושה לקוחות מאוד גדולים בתעשייה (TSMC, אינטל וסמסונג) הם לקוחות של נובה. הסיכויים שחברת TSMC תרד משמעותית ולכל השאר לא יקרה כלום נמוכים מאוד. המקום בו אנחנו נמצאים כעת מבחינת ההכנסות מ-TSMC טוב מאוד עבורנו. מעבר לכך, העלנו במקביל את החשיפה לחברות אחרות כך שכל יצרני הצ'יפים לקוחות של נובה והתמהיל שאנחנו נמצאים בו עכשיו הם תוצאה של זה. עוגת ההכנסות של החברה צפויה לגדול יחד".

נובה פועלת 24 שנים, וביצעתם עד כה שתי רכישות בלבד. אתם מצהירים הרבה שקופת המזומנים ממתינה להזדמנות. יש משהו באופק?

"הגדרנו שאנחנו נמשיך את גידול ההכנסות עם רכישות נוספות, אחרי שהוכחנו לעצמנו שצלחנו בעסקת 'ריברה', אנחנו מסתכלים קדימה וחושבים על רכישת חברות נוספות. כלומר רכישות גדולות יותר מאז רכישת ריברה (רכישה שנאמדה ב-45 מיליון דולר). עםם היכולות הפיננסיות של החברה אנחנו יכולים לעשות רכישות גדולות יותר. השוק הפיננסיי מאוד מטיב עם חברות ככה שלחברה שלכמות המזומנים שיש ברשות נובה תאפשר לנו למנף את זה לרכישות גדולות יותר עם כל מיני מנגנונים פיננסיים. בכל מקרה הכסף ממתין לטובת רכישה".

ואיך עושים את זה?

"זו שאלה מצוינת כי בדיוק לפני כחודש הכרזנו על תכנית אסטרטגית הבאה שלנו וזה הגיע בעקבות התכנית האסטרטגית הקודמת, שאנחנו אגב קרובים למימוש מלא שלה - הכרזנו לפני כ-3 שנים שאנחנו רוצים להגיע לסך הכנסות של 200 מיליון דולר ולפי צפי האנליסטים ותחזיות שלנו אנחנו לא רחוקים משם השנה". 

"מעבר לזה, אמרנו שתמהיל ההכנסות יהיה מורכב מרכישות ועשינו את הרכישה של 'ריברה' לפני כשנה וזו רכישה שמוגדרת כהצלחה בכל קנה מידה אפשרי מכיוון שהרווחיות עולה מאז רכישה ומדובר במצב מאוד נדיר כבר בשנה הראשונה לרכישה. זה איתות לכך שהרכישה הייתה מוצלחת גם במחיר ששילמנו. הצלחנו להגדיל את הרווחיות (מ-18% ל-19%). מעבר לכך הצלחנו להביא לגיוון בחשיפה של נובה מבחינת הלקוחות, הטכנולוגיה וסל המוצרים - אנחנו בהחלט נוגעים ביעד שלנו".

"לפני חודש הכרזנו על 'נובה300', כלומר אנחנו רוצים תוך ארבע השנים הקרובות להכפיל את הכנסות החברה - היום ההכנסות עומדות על סביבות 160 מיליון דולר ואנחנו רוצים להגיע להכנסות של 300 מיליון דולר".

אתה יכול לסמן את השנה הנוכחית כשנת שיא נוספת עבור החברה?

"אנחנו לא נותנים תחזית שנתית אלא רק רבעונית. אף על פי זאת אמרנו שהחציון הראשון צפוי להיות סופר חזק והתעשייה במצב מאוד טוב מבחינת ביקושים. באופן נדיר אנחנו מצליחים לראות כמה חודשים קדימה מעבר. השנה הזאת מבחינת הביקושים הסופיים של ציוד הקצה גם צפויה להיות טובה ולכן הגדרנו את שנת 2017 כשנת צמיחה". 

זאת למרות שנישת המדידה ע"פ הערכות בשוק יש צומחת בין 3-5 אחוזים בשנה. אתם מסוגלים לעקוף את הקצב הזה?

"יש שני מדדים שאנחנו מסתכלים - מה הגידול של הלקוחות שלנו וזה אכן בין 3-5 אחוזים, אך כשאנחנו מפרקים את זה לשווקי המשנה שוק בקרת התהליכים יגדל ב-5%. שוק המדידות של נובה ספציפית אמור לגדול בין 5-8 אחוזים והגידול של נובה ממוצע על פני 5 שנים אחרונות הוא בין 13-15%, ככה שאני מניח שבשנת 2017 נציג ביצועי יתר בערך באותם קצבים, נכון לנקודת זמן זו".

לסיום, היות ונובה היא חברה דואלית, מה דעתך לגבי ניצני המגמה שחברות בוחרות להימחק מהבורסה המקומית ולהיחסר רק בארה"ב? אתה חושב שהמסחר בנאסד"ק הטיב אתכם?

"חברה ישראלית שרוצה להיסחר בבורסה זרה צריכה להיות דואלית ולא רק להיסחר בבורסה אחרת. יש יתרונות להיסחר בשוק המקומי ויש יתרונות בלהיות דואליים. להיסחר בשוק המקומי מאפשר חשיפה  למוסדיים בישראל, שמחזיקים בהרבה מאוד כסף. חלק מהגדלת המחזורים והביקושים לנובה קרה בשל הגופים המוסדיים בישראל. היום 50% מאחזקות של נובה הם אותם גופים".

"מעבר לזה, אני חושב שהיום בישראל מאוד נוח לייצר מאחר ואתה מקבל תמיכת מדען, תמיכה גנרית, הטבות מס ועוד, מאחר ואתה מייצא ונמצא באזורים מיוחדים. אני חושב שחלק מהתמורה של נובה זה להיסחר בישראל. אין ספק ששוק ניירות הערך המקומי עבר רגולציה גם לגבי שכר בכירים, מדיניות תגמול, מדיניות ההצבעה של המוסדיים וכדומה. עכשיו ישנן הקלות שבגינן אני חי איתם בשלום. היום לנובה כדאי ושווה להישאר בישראל".

זה מגיע מטעמים נטו כלכליים?

"לחברה ציבורית יש בעלי מניות ומשקיעים ואנחנו לא נעשה משהו שהוא לא יעיל כלכלית. אנחנו באופן טבעי רוצים למקסם את הרווח. המקום שבו אנחנו נמצאים הוא סופר כלכלי עבורנו ולכן אין סיבה להתסכל על מקומות אחרים. החברה היא גלובאלית היום כי השארנו את  מרכז הייצור של 'ריברה' בארה"ב. השילוב של ייצור בישראל, ההון הטכנולוגי וההון האנושי לחברות שהן מאוד טכנולוגיות זה יתרון, ורואים את זה".