תמא 38, בעל משרד קטן זכה ו'הפיל' פרויקט שלםתמא 38, בעל משרד קטן זכה ו'הפיל' פרויקט שלם

איך 20 מ"ר יכולים לעלות מיליונים ליזם? לקח למשקיעי התמ"א

פסיקה חדשה לגבי בעל מחסן בבניין ישן מגלה תובנה שמשנה את כללי המשחק בהתחדשות עירונית: אין נכסים קטנים, ואין ויתורים קלים. כל בעל נכס זכאי ליחידה פיזית בבניין שיוקם - והמשמעות הכלכלית עלולה להיות כבדה הרבה יותר מכפי שנראה בתחילת הדרך


הרצי אהרון | (5)


פסיקה חדשה מבית המשפט המחוזי בתל אביב מזכירה לכל יזם ומשקיע: בפרויקטי תמ"א 38 אין דבר כזה "נכס קטן מדי" - וכל זכות רשומה, גם משרד זעיר במרתף, יכולה להפוך למכשול ממשי עבור בניין שלם ואף יותר מכך - על שורה של בניינים. ומה זה אומר עבור הפרויקטים הבאים בתור ועבור הדייר ה'קטן' שמקבל יותר כוח כעת?

לפעמים חלומות מתנפצים

במרכז הסיפור עומד בניין ישן ברחוב קליי 16 בתל אביב, לא רחוק מדרך נמיר. כמו במאות מקרים אחרים בעיר, דיירי הבניין חברו ליזם כדי לקדם פרויקט תמ"א 38/2 - הריסה ובנייה מחדש של בניין בן שבע קומות. כמעט כל בעלי הדירות חתמו. כולם - למעט אחד: בעל משרד קטן בשטח של 20 מ"ר בקומת חצי מרתף.

בעיני היזם, מדובר היה ב"זנב קטן" שניתן לטפל בו בקלות באמצעות תשלום פיצוי כספי. עמדת הדיירים והחברה היזמית הייתה ברורה: אין טעם להקצות דירה בפרויקט עבור משרד כה קטן, עדיף להציע לבעל המשרד סכום כסף - ולהמשיך בתהליך. אלא שבעל המשרד, מצויד בעורך דין ובעקרון ברור, סירב.

לטענתו, כמו כל בעל נכס בבניין, גם הוא זכאי ליחידת מגורים חדשה בבניין החדש - ולא רק לפיצוי כספי.


תקדים במחוזי


בתחילה, המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת הדיירים והיזם, והציעה לקבוע שווי כספי לנכס - תוך מינוי שמאי שיעריך את הזכויות. אך בעל המשרד ערער לבית המשפט המחוזי, ובערעור טען טענה עקרונית: הפקעת נכס קנייני תמורת כסף בלבד היא מהלך לא חוקי, שפוגע בזכות יסוד - זכות הקניין.

בית המשפט המחוזי, בפסק דין מפורט, קיבל את עמדתו. השופטת קבעה כי אין די בפיצוי כספי לבעל נכס בפרויקט תמ"א 38, אלא יש להציע לו זכות ממשית בנכס החדש. הפקעה בכסף בלבד, גם אם זה "נראה קטן", אינה עומדת בעקרונות חוק החיזוק ואינה מכבדת את הזכויות הבסיסיות של בעלי נכסים.

מכאן ניתן ללמוד שקיים היבט נוסף בבואו של בית המשפט להחליט - ההיבט הרגשי. כלומר, לא תמיד ניתן לשלם כסף ולהפקיע לאדם נכס שבבעלותו.



על המשמעות של הפסיקה


עבור יזמים ומשקיעים, המשמעות רחבה הרבה יותר מהמקרה הנקודתי הזה. במשך שנים הייתה נטייה לחשוב שפרויקטים של התחדשות עירונית יכולים להתגבר על בעלי נכסים "חריגים" באמצעות הסכמות כספיות פשוטות.

הפסיקה החדשה שוברת את ההנחה הזו, ומחייבת את היזמים להיערך אחרת: כל בעל נכס, קטן ככל שיהיה, מחזיק בזכויות מלאות - ולא ניתן לעקוף אותו רק באמצעות הצעת פיצוי כספי. מעבר לסיכון בעיכובים משפטיים ארוכים, מדובר גם בסיכון כלכלי ישיר. אם יזם נדרש להקצות יחידת מגורים נוספת, או לבצע שינויים בתכנון כדי לשמר זכויות של בעלי נכסים קטנים, העלויות יעלו כתוצאה מכך - וזה מעלה את השאלה: האם הפרויקט יהיה עדיין כלכלי עבור היזם.

במקרה של פרויקט רחב, דירה אחת נוספת או שינוי בתכנון עשויים לגרור הפסדים של מאות אלפי שקלים ואף יותר והלקח ברור: אי אפשר להקל ראש בזכויות של אף דייר, אף חלקה ואפילו לא משרד קטן במרתף. לפני התחייבות לרכישת זכויות בבניין ישן, חובה לבצע בדיקה יסודית של כל הנכסים, לזהות סיכונים, להבין האם יש פתרון תכנוני לכל בעל נכס, ולוודא שכל ההסכמות מגובות גם בתוכניות מאושרות ולא רק בהבטחות.



הצד המימוני עבור היזם


מעבר להיבט המשפטי, לסיפור הזה יש גם השלכות מימוניות כבדות, שצריכות להדליק נורה אדומה אצל כל יזם או משקיע הפועל בשוק ההתחדשות העירונית. במרבית פרויקטי ההתחדשות, ובמיוחד בפרויקטים המבוצעים באמצעות תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה), הבנקים המממנים דורשים עמידה בלוחות זמנים קשיחים - מהשלב של החתמות הדיירים, דרך קבלת היתר הבנייה ועד להתחלת העבודות בפועל.

כל סטייה מהלו"ז, אפילו במספר חודשים, עלולה לייקר משמעותית את עלויות המימון. כאשר דייר אחד מסרב לחתום או תוקע את קבלת ההיתר, כמו במקרה של בעל המשרד ברחוב קליי, המשמעות היא עיכוב ניכר - ולעיתים בלתי צפוי של כל הפרויקט. עלויות המימון הנוספות אינן זניחות: יזם שמחזיק קרקע או בניין ישן במשך שנה נוספת משלם בינתיים ריביות, דמי ניהול, הוצאות מימון שוטפות, ולעיתים גם פיצוי למשקיעים שהשקיעו מכספם בפרויקט מתוך הנחה שיתקדם על פי לוח זמנים ברור.

עיכוב כזה, שבמבט ראשון נראה "קטן" או "פתיר", יכול לגלוש בקלות לעלויות גבוהות - בהתאם לגודל הפרויקט ומבנה המימון שלו. במקרים קיצוניים, עיכובים מהסוג הזה אף מדרדרים יזמים למצב שבו פרויקט שהיה אמור להיות רווחי - הופך לפרויקט גבולי או מפסיד.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה מספר התיק הפסד איך מוצאים (ל"ת)
    יונתן בן חיים 12/05/2025 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הפסיקה למרות שהיא נראית צודקת תשפיע באופן לא צודק על אלפי דיירים שיפסידו יזמות בגלל האי וודאות (ל"ת)
    אנונימי 01/05/2025 11:42
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 02/05/2025 15:35
    הגב לתגובה זו
    הרשויות יצטרכו במקרה כזה להקצות ליזם זכויות יתרות בכדי שהדוח אפס יתן לו את הרווחיות של 20%
  • 1.
    אפשר להקצות לו שליש דירה (ל"ת)
    אנונימי 30/04/2025 14:17
    הגב לתגובה זו
  • אננומי 02/05/2025 15:37
    הגב לתגובה זו
    לפי החוק אין דירה קטנה מ68 מ שזה אומר דירת 3 חד
ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסףינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"

מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות

הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.

ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.

בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.


מצב הקרקעות בישראל

מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."

לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

המדינה ממשיכה להמר על "דירה בהנחה": התכנית הוארכה עד נובמבר 2025

כ-7,500 דירות יוגרלו בהגרלה הקרובה, אלפי יחידות דיור נוספות צפויות לצאת לשיווק בתקופה הקרובה; במשרד הבינוי מצהירים: "שואפים להגדיל את ההיצע עד שיתחיל להשפיע גם על השוק החופשי" - התכנית תמשיך להכביד על שוק הנדל״ן המקרטע כשעשרות אלפים ימשיכו להיאחז בחלום הזכיה ולהמתין עם רכישת דירה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דירה בהנחה

מועצת מקרקעי ישראל, בראשות שר הבינוי והשיכון חיים כץ שנכנס לנעליים של יצחק גולדקנופף שפרש, אישרה את ההצעה להאריך את תוקף תכנית "דירה בהנחה" עד ל-1 בנובמבר 2025. הדבר הזה יאפשר המשך לפרסם מכרזים חדשים תחת התנאים המוכרים של התוכנית, שמעניקה הנחות לזכאים ברכישת דירה ראשונה, ושממוקדת בזוגות צעירים, יחידים חסרי דירה, אלמנים, חיילי מילואים ומשפחות צעירות.

בהחלטת המועצה נכתב כי המכרזים החדשים ימשיכו להתפרסם תוך מתן עדיפות בהגרלות לנכים, חיילי מילואים לוחמים ובני מקום אוכלוסיות שנחשבות מועדפות בשיטת הדירוג של התכנית. נכון לעכשיו פתוחה ההרשמה להגרלה העשירית במספר, שבמסגרתה יוגרלו כ-7,500 דירות בפריסה ארצית. במקביל, נמצאים כבר באוויר מכרזים נוספים שישווקו לזכאים בחודשים הקרובים.

לדברי שר הבינוי והשיכון חיים כץ, הארכת התוכנית היא חלק ממהלך אסטרטגי שהחל עם כניסתו לתפקיד: ״מדובר בהשלמת מהלך שהתחלתי עם כניסתי למשרד, במסגרתו הבאתי להפשרת הגרלות דירה בהנחה לאחר חצי שנה של קיפאון. המטרה שלנו היא להשלים את כלל השיווקים וההגרלות שתוכננו לשנה הקרובה, ולהבטיח אלפי דירות נוספות עם הנחה משמעותית לזכאים, בדגש על חיילי מילואים ולוחמים״.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, הדגיש את חשיבות הרציפות התכנונית: "הארכת התכנית מאפשרת לנו להימנע מהפסקה של מכרזים באמצע הדרך, ולהמשיך להגדיל את ההיצע בשוק. המטרה היא להגיע למצב שבו ההיצע עולה על הביקוש מהלך שכבר מתחיל להשפיע על המחירים גם בשוק החופשי, כפי שניתן לראות בנתונים שפורסמו לאחרונה".

גם מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט, בירך על ההחלטה ואמר: "הארכת התוכנית תיתן מענה לישראלים רבים ותייצר ודאות תכנונית ושיווקית. בתקופה הקרובה נפרסם מכרזים נוספים במסגרת התכנית. כחלק ממדיניותנו, נמשיך לתגמל ולתעדף את משרתי מערך המילואים של צה"ל, כחלק מהמחויבות הלאומית שלנו אליהם".