איך 20 מ"ר יכולים לעלות מיליונים ליזם? לקח למשקיעי התמ"א
פסיקה חדשה לגבי בעל מחסן בבניין ישן מגלה תובנה שמשנה את כללי המשחק בהתחדשות עירונית: אין נכסים קטנים, ואין ויתורים קלים. כל בעל נכס זכאי ליחידה פיזית בבניין שיוקם - והמשמעות הכלכלית עלולה להיות כבדה הרבה יותר מכפי שנראה בתחילת הדרך
פסיקה חדשה מבית המשפט המחוזי בתל אביב מזכירה לכל יזם ומשקיע: בפרויקטי תמ"א 38 אין דבר כזה "נכס קטן מדי" - וכל זכות רשומה, גם משרד זעיר במרתף, יכולה להפוך למכשול ממשי עבור בניין שלם ואף יותר מכך - על שורה של בניינים. ומה זה אומר עבור הפרויקטים הבאים בתור ועבור הדייר ה'קטן' שמקבל יותר כוח כעת?
לפעמים חלומות מתנפצים
במרכז הסיפור עומד בניין ישן ברחוב קליי 16 בתל אביב,
לא רחוק מדרך נמיר. כמו במאות מקרים אחרים בעיר, דיירי הבניין חברו ליזם כדי לקדם פרויקט תמ"א 38/2 - הריסה ובנייה מחדש של בניין בן שבע קומות. כמעט כל בעלי הדירות חתמו. כולם - למעט אחד: בעל משרד קטן בשטח של 20 מ"ר בקומת חצי מרתף.
בעיני היזם, מדובר
היה ב"זנב קטן" שניתן לטפל בו בקלות באמצעות תשלום פיצוי כספי. עמדת הדיירים והחברה היזמית הייתה ברורה: אין טעם להקצות דירה בפרויקט עבור משרד כה קטן, עדיף להציע לבעל המשרד סכום כסף - ולהמשיך בתהליך. אלא שבעל המשרד, מצויד בעורך דין ובעקרון ברור, סירב.
לטענתו, כמו כל בעל נכס בבניין, גם הוא זכאי ליחידת מגורים חדשה בבניין החדש - ולא רק לפיצוי כספי.
תקדים במחוזי
בתחילה,
המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת הדיירים והיזם, והציעה לקבוע שווי כספי לנכס - תוך מינוי שמאי שיעריך את הזכויות. אך בעל המשרד ערער לבית המשפט המחוזי, ובערעור טען טענה עקרונית: הפקעת נכס קנייני תמורת כסף בלבד היא מהלך לא חוקי, שפוגע בזכות יסוד - זכות הקניין.
בית המשפט המחוזי, בפסק דין מפורט, קיבל את עמדתו. השופטת קבעה כי אין די בפיצוי כספי לבעל נכס בפרויקט תמ"א 38, אלא יש להציע לו זכות ממשית בנכס החדש. הפקעה בכסף בלבד, גם אם זה "נראה קטן", אינה עומדת בעקרונות חוק החיזוק ואינה מכבדת את הזכויות הבסיסיות
של בעלי נכסים.
מכאן ניתן ללמוד שקיים היבט נוסף בבואו של בית המשפט להחליט - ההיבט הרגשי. כלומר, לא תמיד ניתן לשלם כסף ולהפקיע לאדם נכס שבבעלותו.
- העליון הפך את החלטת המחוזי: הרוכשים והדיירים בנווה עופר נשארים בלי כסף ובלי דירה
- פינוי-בינוי או תמ”א? כך תדעו מה מתאים לבניין שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על המשמעות של הפסיקה
עבור יזמים ומשקיעים, המשמעות רחבה הרבה יותר מהמקרה הנקודתי הזה. במשך שנים הייתה נטייה לחשוב שפרויקטים של התחדשות עירונית יכולים להתגבר על בעלי נכסים "חריגים" באמצעות הסכמות כספיות פשוטות.
הפסיקה החדשה
שוברת את ההנחה הזו, ומחייבת את היזמים להיערך אחרת: כל בעל נכס, קטן ככל שיהיה, מחזיק בזכויות מלאות - ולא ניתן לעקוף אותו רק באמצעות הצעת פיצוי כספי. מעבר לסיכון בעיכובים משפטיים ארוכים, מדובר גם בסיכון כלכלי ישיר. אם יזם נדרש להקצות יחידת מגורים נוספת, או לבצע
שינויים בתכנון כדי לשמר זכויות של בעלי נכסים קטנים, העלויות יעלו כתוצאה מכך - וזה מעלה את השאלה: האם הפרויקט יהיה עדיין כלכלי עבור היזם.
במקרה של פרויקט רחב, דירה אחת נוספת או שינוי בתכנון עשויים לגרור הפסדים של מאות אלפי שקלים ואף יותר והלקח ברור:
אי אפשר להקל ראש בזכויות של אף דייר, אף חלקה ואפילו לא משרד קטן במרתף. לפני התחייבות לרכישת זכויות בבניין ישן, חובה לבצע בדיקה יסודית של כל הנכסים, לזהות סיכונים, להבין האם יש פתרון תכנוני לכל בעל נכס, ולוודא שכל ההסכמות
מגובות גם בתוכניות מאושרות ולא רק בהבטחות.
הצד המימוני עבור היזם
מעבר להיבט המשפטי, לסיפור הזה יש גם השלכות מימוניות כבדות, שצריכות להדליק נורה אדומה אצל כל יזם או משקיע
הפועל בשוק ההתחדשות העירונית. במרבית פרויקטי ההתחדשות, ובמיוחד בפרויקטים המבוצעים באמצעות תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה), הבנקים המממנים דורשים עמידה בלוחות זמנים קשיחים - מהשלב של החתמות הדיירים, דרך קבלת היתר הבנייה ועד להתחלת העבודות בפועל.
כל סטייה
מהלו"ז, אפילו במספר חודשים, עלולה לייקר משמעותית את עלויות המימון. כאשר דייר אחד מסרב לחתום או תוקע את קבלת ההיתר, כמו במקרה של בעל המשרד ברחוב קליי, המשמעות היא עיכוב ניכר - ולעיתים בלתי צפוי של כל הפרויקט. עלויות המימון הנוספות אינן זניחות: יזם שמחזיק קרקע
או בניין ישן במשך שנה נוספת משלם בינתיים ריביות, דמי ניהול, הוצאות מימון שוטפות, ולעיתים גם פיצוי למשקיעים שהשקיעו מכספם בפרויקט מתוך הנחה שיתקדם על פי לוח זמנים ברור.
עיכוב כזה, שבמבט ראשון נראה "קטן" או "פתיר", יכול לגלוש בקלות לעלויות גבוהות
- בהתאם לגודל הפרויקט ומבנה המימון שלו. במקרים קיצוניים, עיכובים מהסוג הזה אף מדרדרים יזמים למצב שבו פרויקט שהיה אמור להיות רווחי - הופך לפרויקט גבולי או מפסיד.
- 3.מה מספר התיק הפסד איך מוצאים (ל"ת)יונתן בן חיים 12/05/2025 15:27הגב לתגובה זו
- 2.הפסיקה למרות שהיא נראית צודקת תשפיע באופן לא צודק על אלפי דיירים שיפסידו יזמות בגלל האי וודאות (ל"ת)אנונימי 01/05/2025 11:42הגב לתגובה זו
- אנונימי 02/05/2025 15:35הגב לתגובה זוהרשויות יצטרכו במקרה כזה להקצות ליזם זכויות יתרות בכדי שהדוח אפס יתן לו את הרווחיות של 20%
- 1.אפשר להקצות לו שליש דירה (ל"ת)אנונימי 30/04/2025 14:17הגב לתגובה זו
- אננומי 02/05/2025 15:37הגב לתגובה זולפי החוק אין דירה קטנה מ68 מ שזה אומר דירת 3 חד
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
יעקב אטרקצ'י, צילום: עידן גרוס צלמיםאטרקצ׳י תוקף: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, כל אלה שאומרים שהמחירים ירדו עושים פשע"
מחירי הדירות "מתאפסים מתחילת השנה", הנגיד "מגיב באיחור ופוגע במשק", והמדיניות שמעכבת מרוכשים לחזור לשוק "תגרום להם לשלם יותר" מנכ"ל אאורה יעקב אטרקצ'י עם מסרים תקיפים בועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת לבנק ישראל ולמקבלי ההחלטות - האם אטרקצ'י מפחד?
הייזמיות עובדות היום על מרווחים צרים במיוחד, וגם אאורה של יעקב אטרקצ׳י לא יוצאת דופן. אחרי שעלויות המימון קפצו והוצאות הבנייה עלו, המרווח של היזמים נהיה קטן משמעותית. לכן אמירה כמו של אבי שמחון - אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10% יכולה למחוק את המרווחים של אאורה. נזכיר גם כי אאורה יצאה לאחרונה במבצע חסר תקדים "דירה בביטחון". המבצע הזה נועד להעניק לרוכשי דירות שקט נפשי וביטחון בהחלטת הרכישה, במיוחד בתקופה הנוכחית שבה יש חוסר ודאות גדול בשוק. במסגרת המבצע, רוכשי דירות ב-25 פרויקטים של חברת אאורה ברחבי הארץ יזכו באפשרות לקבל את כספם בחזרה, עד שישה חודשים לפני מסירת הדירה, אם יחליטו לבטל את הרכישה בשל ירידת מחירים. גובה הירידה במחיר, במידה שתתרחש, ייקבע בהתאם למדד מחירי הדירות החדשות של הלמ"ס, לאחר נטרול דירות הכלולות בתוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” - המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה.
דיבורים כמו של שמחון, וגם הצהרות אחרות בנושא
הן איום ישיר על שורת הרווח של החברות,וזה קרוב לוודאי מה שמוביל את אטרקצ׳י לעלות למתקפה על שמחון ומקבלי ההחלטות.
במסגרת ועידת מרכז הבנייה הישראלי, המתקיימת זו השנה ה-25 במלון דן אילת, אמר יעקב אטרקצ׳י, בעלים ומנכ״ל
אאורה: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, מה שהוא אמר בדרך כלל יצא הפוך. זה יקרה עוד פעם. ירידות המחירים הן בעיתון. הייתה שנה חלשה, אנחנו מודים. 2024 הייתה שנת שיא באמצע מלחמה, אבל אם אני מסתכל על 2025 מינואר עד נובמבר אתה תראה שמחירי הדירות התאפסו מתחילת
השנה. מחיר למשתכן הוא לא רלוונטי כי הוא מסובסד. כותרות העיתונים על המחירים שיורדים נהיה פופוליזם. תיזכר ותלך 10-20 שנה אחורה שאמרו לנו שהמחירים ירדו ואז מה קרה? התפרצות. כל כמה שנים זה קורה. שמחון וכל מי שאומר לאנשים לא לקנות דירות עושים פשע כי הם ישלמו יותר
יקר. בסוף הם גורמים לאנשים לשבת על הגדר והם יקנו יותר יקר".
אטרקצ׳י גם לא חוסך במילים ותוקף את החלטת הנגיד: "הנגיד פחדן. הוא מגיב לאט מדי ומאוחר מדי. הנגיד האמריקאי, כנראה יוריד גם הערב את הריבית, וזה המצב
גם באירופה. בישראל הוא מחכה ועשה טובה אחרי שכולם הפעילו עליו לחצים. אנחנו אחרי מלחמה, משק בצמיחה, היצואנים בוכים. הוא מזיק למשק. הבנתי את ההחלטה שלו לפני 4 חודשים, היום כבר לא מבין. רבע אחוז זה לעג לרש. הריבית צריכה לרדת באחוז וחצי וזה טוב גם לרוכשי הדירות
כי הם צריכים להחזיר ריבית סבירה. הכלי של הריבית הוא חשוב במשק. אין היום כלכלן במדינה, אין איש עסקים במדינה שלא חושב כמוני שצריך להוריד את הריבית בצורה חדה. אז כולנו טיפשים והוא צודק? אני חושב שעודף שמרנות זה פחדנות. הוא שוגה. כדאי שיתעשת ויוריד את הריבית.
אנחנו רוצים ש-2026 תהיה שנת פריחה כלכלית. זו מדינה אחת החזקות בכלכלה העולמית. שנתיים אחרי מלחמה המשק לפני צמיחה בפריצה. חסרה לנו רק הורדת הריבית. אני כן רואה בנובמבר ובתחילת דצמבר יותר אנשים יורדים מהגדר אבל רבע אחוז בריבית זה מעט מדי. אנשים מתמחרים את ההחזר
החודשי. הם צריכים לראות ירידה אחת או שתיים".
- מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
- המציאות המורכבת של ההתחדשות העירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"תפקיד הנגיד לשמור על היציבות הפיננסית והמערכת הבנקאית", הוא מוסיף, "הבנקים חזקים מדי בעיניי, ויש ביקורת על זה. הרי מכל עליית ריבית וזה שהוא לא מוריד את הריבית מי שנהנה מזה הם הבנקים ולא האזרחים. צריך
להוריד כדי שאנשים יהנו. שקל חזק מדי לא טוב למדינה. מה האמריקאים טיפשים? זה טוב להם. הריבית באמריקה ואירופה יורדת ואנשים באים לפה וממירים לשקלים. גם בנק ישראל שמחזיק דולרים מפסיד כסף.״
