עוד מוקדם מדי לסכם את משבר מחירי הנפט הנוכחי והשפעותיו על השווקים, אך אפשר לנסות להצביע על מספר נקודות בעקבותיו.

מלחמה כלכלית בכפר הגלובלי

יש צורך להבין כי מדובר במלחמה כלכלית שהשפעותיה דרמטיות לא פחות מהשפעותיה של מלחמה צבאית. במלחמה הזו נלחמים באמצעות מחירי הנפט, חשבונות בנק ושערי ריבית. בדרך כלל שינויים דרמטיים במחירי הנפט מוסברים בגורמים כלכליים של צד הביקוש וצד ההיצע. במקרה זה ההסברים הללו קיימים בשוליים וההסבר המרכזי לצניחת מחירי הנפט טמון במאבקים הגיאופוליטיים.

ההשפעה של צניחת מחירי הנפט היא רק המהלך האחרון במלחמה שהחריפה השנה והגיעה לשיאה אחרי פלישת רוסיה לקרים ואוקראינה. מהצד האמריקני, הוטלו סנקציות שנועדו לבודד את רוסיה, להחליש את פוטין כלכלית ופוליטית (בעיקר דרך פגיעה באוליגרכים המקורבים אליו) ולהביא לכך שרוסיה תאבד את השפעתה האזורית מעבר לגבולותיה.

ראוי להדגיש כי מלחמה זו שונה ממלחמות הכלכליות בעבר, מאחר שהיא לא "משחק סכום אפס", בו כל הפסד של האחד הוא רווח של השני. בעידן הגלובליזציה והשווקים הפיננסיים המקושרים, האינטרסים של כל הצדדים מתערבבים זה בזה.

כסף מהמערב מושקע ברוסיה, חברות רוסיות רבות נסחרות בבורסות העולם, ורוסיה היא אחת מיצואניות האנרגיה הגדולות. זאת כאשר השחקנים בכלכלה הגלובלית הם לא רק מדינות, אלא גם תאגידים גלובליים עם אינטרס משלהם, שלא תמיד תואם את האינטרס הפוליטי של מדינת המוצא שלהם.

• אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
• מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יש הטוענים שקשרים אלו והתלות ההדדית הגלובלית הזו עשויים למנוע את ההתדרדרות במלחמה הכלכלית. מנגד, ריבוי גורמים ואינטרסים רק מגבירים את רמת אי הוודאות שהשווקים אינם מחבבים. ההשוואה למלחמה הכלכלית בסוף שנות ה-80', שהביאה לקריסת ברית המועצות, מובנת, אך התנאים שונים לגמרי - שני הצדדים נלחמים עם אינטרסים מעורבים לא מעטים. כאשר הלחימה היא כלכלית, ההשפעה שלה תורגש גם בבורסות מערביות, ועלולה לגלוש גם לכלכלה הריאלית.

אינטרסים סותרים ונסתרים

צניחת מחיר הנפט באה, ככל הנראה, מהבנות נסתרות בין סעודיה לארה"ב, שאיפשרו להן לנקוט באסטרטגיה של הצפת השוק בכדי להוריד את המחירים על מנת לפגוע מצד אחד בממשלת רוסיה ובפוטין, ובאירן מצד שני. זאת כאשר ברור למדי שארה"ב וסעודיה הן המרוויחות בטווח הקצר מצלילת מחירי הנפט.

אך מנגד, אותם מחירי נפט הנסחרים ברמה זו עלולים לפגוע בהן עצמן. סעודיה הינה יצואנית נפט גדולה ולארה"ב תעשיית נפט חלופית שהוקמה רק לאחרונה וגרמה לעצמאות אנרגטית. במקביל, היא תרמה רבות לצמיחה ולתעסוקה במשק האמריקני. רמת מחירי נפט של פחות מ-60 דולר לחבית לאורך זמן תפגע בסופו של דבר גם במדינות אלו. לא ניתן לדעת בוודאות אם ברית הנפט האמריקנית - סעודית מכוונת או צירוף מקרים של אינטרסים משותפים, ובסבך האינטרסים הסותרים, לא תמיד ברור האם התהליכים אכן נשלטים ע"י המדינות והאם הם עלולים לצאת משליטה בהמשך.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

הגעתה של ארה"ב לעצמאות אנרגטית, בזכות טכנולוגיית פצלי השמן המהפכנית, שינתה את כללי המשחק הכלכלי והגיאופוליטי. לא ברור לגמרי מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח של מהפכה זו, אך ברור שהן יהיו מרחיקות לכת. אפשרות של נפילת כלכלות יצואניות הנפט והתפרקות קרטל הנפט אופ"ק, הן רק דוגמא ראשונה לפוטנציאל של השינויים הגלומים בתהליך זה.

מעבר לכך, לא ברור האם מאחורי הקלעים קיימים אינטרסים סותרים בברית זו, כאשר סעודיה דווקא מעוניינת לפגוע בצמיחת תעשיית אנרגייה חדשה זו בארה"ב, והאם לארה"ב עצמה נוח עם רמת מחירים כזו לאורך זמן.

הטלטלה בכלכלה ובשווקים

הירידה במחירי הנפט עשויה לתרום לכלכלה העולמית ולשווקים: מחירי דלקים יורדים עשויים לתרום לגידול בצריכה של שאר הענפים וירידת מחירי הנפט לוחצת את האינפלציה בעולם כלפי מטה - מצב זה גם משפר את סקטור התעופה וסקטור הצריכה.

בצד השלילי ירידה זו פוגעת קשות בחברות האנרגיה בארה"ב ועלולה לעצור או לעכב את השקעותיהן. התנודתיות שנראתה בשוקי המניות והאג"ח הקונצרניות בעולם ובארץ בשבוע האחרון, מספרת את הסיפור - חברות אנרגיה וחברות המשקיעות ברוסיה נפגעו קשות וגררו את כלל השווקים לירידות. אך בגל השני, כשהשווקים הפנימו את ההשפעות החיוביות של מחירי נפט הנמוכים, השוק תיקן בחדות רבה.

כמובן שקשה להעריך את המשך התפתחות המשבר, וקשה לחזות את התגובה הרוסית שאף היא עדיין לא ברורה - רגשות פטריוטיים תחת מצוקה כלכלית של כלל הציבור הרוסי, האוליגרכים ופוטין עצמו, יכולים להביא לידי הנפת דגל לבן מצד אחד או לחילופין לתגובות אלימות מצד שני. השווקים בארץ, כחלק משוקי העולם, חוו בשבוע האחרון את חוסר היציבות וחוסר הוודאות, כמו גם את ההפנמה של ההשפעות המנוגדות של משבר הנפט הנוכחי. לא פלא שראינו תנודתיות רבה בשבוע האחרון בשוק הקונצרני ובאפיק המנייתי. להערכתי, תנודתיות זו עשויה להימשך בשל חוסר הוודאות וחוסר היציבות גם בהמשך המשבר.