בשנים האחרונות ידע שוק ההון לא מעט סאגות, מחדלים ואירועים שתפקדו כחומר בעירה משובח לדיון תקשורתי, מחאה חברתית ומאבקים ציבורים. בטור הנוכחי נציג מס' רעיונות וטענות המקודמים על ידי פעילי שוק ההון ונתפשים כפרות קדושות. כמו כן, נבדוק את אמינותם ועמידתם במבחן המציאות.

- שער החליפין . "רכישות הדולרים ע"י בנק ישראל תורמות לקיבוע שערו של הדולר ברמה הגבוהה ביותר" - פשוט לא נכון. לאחר נרכשו כ-57 מיליארד דולר במשך 6 השנים האחרונות, שער החליפין של השקל נותר ברמה של 3.45, בדומה לשערו בחודש מארס 2008. למרות כל המאמצים של בנק ישראל ומשרד האוצר, כוחו של המטבע האמריקני הולך ויורד. לאחרונה, הוא אף נגע ברמתו הנמוכה ביותר מזה 3 שנים. פעם אחרי פעם, נכנע בנק ישראל לתכתיבי התעשיינים, ורכש דולרים לשמירת גובה שער החליפין ומניעת הפיחות בו.

רכישות המט"ח האגרסיביות יוצרות קונפליקט בין המגזר התעשייתי במשק לאינטרס הפורומים החברתיים. מחד, שער דולר גבוה מגדיל את סך המכירות ואת שורת הרווח של התעשיינים, מנגד, שער דולר נמוך מוזיל את עלויות היבוא, מגביר את התחרות על מוצרים בשוק המקומי ומוריד את מחיריהם. על נגידת בנק ישראל להפנים כי היחלשות הדולר הינה תופעה כלל עולמיתף ואין ביכולתו של בנק ישראל למנוע את המשך הפיחות ע"י רכישה והגדלת יתרות המט"ח. בנוסף, על בנק ישראל למצוא את האיזון הנכון בין שמירה על אינטרס התעשיינים ל צמצום יוקר המחייה בחברה הישראלית.

- ריבית מוניטארית ומדדי המניות . "סביבת הריבית האפסית תומכת בגל עליות השערים בשווקי המניות" - לא מדויק. ההסבר האקדמאי אשר עומד מאחורי הטענה הנ"ל, גורס כי הריבית האפסית מוזילה את עלויות המימון של החברות הבורסאיות, ובכך מגדילה את שורת הרווח הנקי ואת היקפי הדיבידנד, אשר מחולקים למשקיעים בהן.

• המבול עוד לפנינו - על העלייה הגדולה בהוצאות המשפחתיות ואיך להיערך?
• מהפכה בכלכלת המשפחה: האיש שעוזר למשפחות לחסוך אלפי שקלים בחודש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כאשר בוחנים את הטענה הנ"ל במבחן המציאות, מגלים כי רק בטווח הקצר שוקי המניות מגיבים בחיוב לאפקט הריבית. לעומת זאת בטווח הארוך, הריבית האפסית מפסיקה להזין את שוקי המניות וביצועי המדדים המובילים הולכים ומתמתנים. הטבלה הבאה מציגה את ביצועי מדדי המניות המובילים מול הריבית המוניטארית הקיימת במס' מדינות נבחרות בעולם:

מניתוח נתוני הטבלה מגלים כי בטווח הארוך לא ניתן לקשר בין גובה הריבית המוניטארית לביצועי מדדי המניות. יתרה מזאת, סביבת ריבית אפסית, שנמשכת לאורך זמן, מעידה על חולשה בשיעורי הצמיחה, התכווצות ברמות הצריכה, נתוני תעסוקה מדאיגים וחוסר וודאות כלכלי.

- יוקר המחייה . "גובה המע"מ ודרישת הכשרות הרבנית מעלים את מחירי המזון בישראל" - לא נכון. מסקנות ועדת קדמי, לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה, קבעו כי שוק המזון הינו אוליגפולי - בעל מספר מועט של שחקנים ששולטים בענף, התמחור בארץ מבלבל באופן הצגת המוצר ומחירו ויכולת השוואת המחירים של הצרכן הישראלי הינה נמוכה.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

בתקופה האחרונה, משקיע פורום יצרני המזון משאבים גדולים בשביל להדוף את הטענות על גובה מחירי המוצרים ומפנה אצבע מאשימה לעבר מקורות אחרים, כגון דרישות הכשרות הרבניים, שכר העובדים וכד'. על פי נתוני הלמ"ס מחירי המזון רשמו עלייה של כ-6% מאז חודש ינואר 2012. בעוד שמדד המחירים לצרכן רשם עלייה מתונה של 3.1%. לאחרונה, בעקבות פרסום תוכנית 0% מע"מ לרוכשי דירה ראשונה, התעורר בקרב יצרני המזון הגדולים רצון עז להוביל מהלך דומה, אשר יקרא לממשלה לפעול לביטול המע"מ גם על מוצרי המזון הבסיסיים.

בפועל, אם נבחן את נתוני מחירי הפירות והירקות הגבוהים (אשר פטורים ממע"מ כחוק), נגלה כי הפטור מחבות המע"מ לא בהכרח מביא להוזלת המחיר הסופי לצרכן. יתרה מזאת, תושבי העיר אילת, אשר פטורים מתשלום מע"מ, מעולם לא דיווחו על רמת מחייה נמוכה יותר מתושבי העיר באר שבע, לדוגמא. בעניין הכשרות, קיימת בישראל רשת קמעונאות גדולה אשר ידועה במוצריה ה"לא כשרים", אף לא אחד מלקוחותיה דיווח על מחירי מוצרי מזון זולים יותר בהשוואה לרשתות האחרות.

בסופו של יום, מחירי המזון נקבעים על סמך ביקוש והיצע. יצרני המזון והרשתות הקמעונאיות, הם האחראים העיקריים לרמות המחירים הגבוהות וכל ניסיון מצדם להסיט את האשמה לעבר מקורות אחרים הינו גניבת דעת.